תפריט
פשוט
italy
רומא. העיר והאגדה. העיר הזו, עם היסטוריה של אלפי שנים, נחשבת לאחת הערים המתוירות ביותר בעולם, ולא בכדי. ביקור ברומא, בירת איטליה, הוא כמו שיטוט במוזיאון פתוח, כזה המציג בפני המבקרים בו ממצאים ארכאולוגים עתיקים, מבנים מיוחדים, יצירות אמנות מרהיבות ביופיין ותרבות תוססת, צבעונית ומיוחדת מאד. לרומא כדאי להקדיש לפחות 5-4 ימים (מומלץ גם יותר) ולו כדי להתרשם מכל השפע שהיא מציעה. יש בה שלל של מוזיאונים וגלריות יפהפיות, יש בה אתרים היסטוריים חשובים ונקודות שכדאי לעצור בהן, יש בה פארקים וגנים מקסימים ושווקים, שמציעים תוצרת מקומית טרייה וטובה כמו שרק ברומא אפשר למצוא.
כיאה לעיר עם עבר היסטורי עשיר מאד, עיר שנוסדה עוד באמצע המאה השמינית לפני הספירה, מציעה רומא למבקרים בה אינספור אתרים היסטוריים ואתרי מורשת, שמספרים את סיפורה ארוך השנים. חלק מהם נחשבים בולטים ומוכרים מאד על מפת המטיילים, וחלק פחות. חלק נמצאים סמוכים זה לזה, ולמעשה מהווים חלק ממקבץ של כמה אתרים תיירותיים, וחלק פזורים באזורים שונים ברחבי העיר. כך או כך, לכולם מומלץ להגיע וביקור בהם הוא הזדמנות ללמוד רבות על העיר המיוחדת והיפה.
הקולוסיאום נחשב לאחת האטרקציות הבולטות ביותר בעיר וגם בין המצולמות ביותר. ביקור ברומא מוכרח לכלול גם עצירה בקולוסיאום, אמפיתאטרון עתיק שנמצא במרכז העיר עצמה. את הקולוסיאום התחילו לבנות כבר בשנת 70 לספירה ובנייתו הושלמה כעשור לאחר מכן. הוא ידוע כגדול ביותר מסוגו וליצירה ארכיטקטונית רומית מרהיבה. משערים כי האמפי יכול היה להכיל, עוד באותן השנים, בין 40 ל-70 אלף איש, מספר עצום לכל הדעות. אלה, הגיעו אליו כדי לצפות בתחרויות גלדיאטורים וגם בקרבות מסוגים שונים ושחזורי קרב היסטוריים מרהיבים. הקולוסיאום מוכר כיום כאתר מורשת עולמית ואף כאחד משלבת פלאי תבל החדשים. בכל שנה מגיעים אליו המוני מבקרים והוא, ללא ספק, נקודת עצירה שהיא בגדר חובה.
מדובר באטרקציה תיירותית נוספת מוכרת מאד ברומא, שנמצאת במרחק לא רב מהקולוסיאום. הפורום הרומאי היה בעברו המפואר חלק ממרכזה של רומא העתיקה וקיבל את שמו, הפורום הגדול, בשל מידת חשיבותו הרבה באימפריה הרומית. הוא היה בין גבעת הקפיטולין לבין גבעת הפלטין ושימש לאספות, לקרבות גלדיאטורים, לטקסים דתיים וכמרחב ממנו פעלו חנויות וגם שווקים. באתר עצמו ישנם שרידיהם של מספר מבנים חשובים, לרבות מקדשים, שערים וגם בזיליקות. על הממצאים העתיקים שקיימים בו עד היום ישנם תיאורים עוד מן המאה השמינית לספירה וכן בציוריהם של אמנים שונים מהמאות ה-15 וה-16. את הפורום ואת מבניו השונים גילו בחפירות ארכאולוגיות שהחלו במאה ה-18, מה שעורר עניין רב מאד בכל העולם. כיום מדובר באתר לעלייה לרגל לתיירים רבים, לרבות חובבי היסטוריה וארכאולוגיה, המתעניינים באימפריה הרומית הדגולה.
כמו מבנים ארכיטקטוניים אחרים ברומא, גם הפנתאון שבעיר מרשים ומרהיב ביופיו. הוא קיים עוד מתקופת רומא העתיקה בעיר והוא שימש, וכפי שניתן להבין משמו, כמקום לסגידת כל האלים. את הפנתאון הקימו בין השנים 27 לפני הספירה עד ה-14 לספירה, והוא הוקם מחדש בין השנים 100-80 לספירה. מעבר להיותו בעל חשיבות דתית מאד, שימש המבנה כמקום מפגשם של חברי הסנאט הרומי ולאחר תקופה הוסב הפנתאון לכנסייה. חזית הפנתאון יפהפייה והיא מקבלת בברכה את המוני התיירים, שנוהרים עד אליו. בחזית המרשימה תומכים שמונה עמודים ויוצרים כמעין חלל בצורת צילינדר. כיפת הבטון שמעל היא הגדולה ביותר מסוגה בעולם ובמרכזה פתח, דרכו נכנס האור הטבעי לחלל המבנה, מה שמוסיף ייחודיות ויופי.
קשה שלא להתרשם מהבזיליקה המפוארת הזו, שמקשטת את קו הרקיע של רומא היפה. בזיליקת פטרוס הקדוש נמצאת בקריית הוותיקן והיא אחד מסמליה הידועים של העיר. היא גם המבנה הארכיטקטוני הנוצרי הגדול ביותר בעולם והיא יכולה להכיל עד כשישים אלף איש. בבזיליקה זו נקבר הקדוש פטרוס, אחד משנים עשר שליחיו של ישו (הבכיר שבהם), מה שהוביל לקבירתם של רבים מהאפיפיורים באותו המקום. הבזיליקה ידועה, בין היתר, כאתר צליינות בעל חשיבות רבה והיא חלק מההיסטוריה של הנצרות. בנייתה החלה בתחילת המאה ה-16, כאשר לקח בכך חלק גם מיכלאנג’לו, שהיה ממונה על עבודות הבנייה. הכיפה המפוארת של הבזיליקה נחשבת ליצירת פאר ולאורך השנים ניסו לחקותה בלא מעט מבנים, לרבות במבנה הקונגרס של ארה”ב. היא קיבלה את התואר “אתר מורשת עולמית של אונסק”ו” ולא בכדי והיא מושכת אליה המוני מבקרים לאורך כל השנה.
יש ברומא לא מעט מזרקות, שהן חלק מהנוף העירוני האורבני. הן משתלבות לצד המבנים הקיימים ומהוות מוקד משיכה למקומיים, כמו גם לתיירים רבים. אחת המזרקות הידועות בעיר, ואולי גם בין היפות שבהן, היא מזרקת טרווי, מזרקה עתיקה מתקופת הבארוק האיטלקי. בעבר הרחוק מאד נהגו האיטלקים לבנות מזרקות, היכן שהסתיימו האקוודוקטים, שהיו אחראים על הובלת המים לעיר. ואכן, המזרקה הוקמה בשנת 1730 היכן שהיתה בריכה, בנייה שנמשכה עד לשנת 1762, לאחר מותו של האדריכל שהיה אמון על עיצובה – סלבי. המזרקה הזו מעוטרת בשלל פסלים מרהיבים, לרבות נפטון אל הים, שנמצא במרכזה. האגדה מבטיחה כי כל מי שישליך למזרקה מטבע ביד ימין ומעבר לכתף שמאל, יינשא (או יתגרש). במקור האמינו כי מי שיעשה זאת יבטיח את שובו לעיר עצמה.
מי שלמד אמנות או מתעניין בתולדות האמנות שמע רבות עליה והיא נחשבת לאחד האתרים המרהיבים ברומא, אתר בן לא מעט שנים שמביא אתו יופי ועוצמה. הקפלה הסיסטינית נמצאת בקריית הוותיקן במתחמו של ארמון האפיפיור ונערך בה אחד הטקסים החשובים ביותר בעולם הנוצרי, טקס בחירת האפיפיור. הקפלה ידועה, בין היתר, בזכות העיטורים היפהפיים המעטרים אותו, עיטורים עליהם אחראיים אמנים איטלקיים ידועים, כדוגמת מיכלאנג’לו, שצייר על תקרתה את יצירתו החשובה – “יום הדין”, יצירה מהמאה ה-16 עם פרטים רבים. הסצנות המצוירות על תקרת הקפלה עוצרות נשימה וזו גם הסיבה מדוע עם הכניסה אליה קשה שלא להבחין בכל המבקרים, הנמצאים בחלל הפנימי, כאשר ראשם מכוון כלפי מעלה.
זוהי אחת הכיכרות החשובות ברומא וגם בין המתוירות ביותר בה. פיאצה נבונה נמצאת ממש בלב העיר, והיא עוצבה על ידי אחד האדריכלים הגדולים והבולטים של רומא – ברניני, עבור משפחתו של האפיפיור, דאז, אינוקנטיוס העשירי. הכיכר מעוצבת בסגנון הבארוק ובצורה אליפטית ובמרכזה מזרקת ארבע הנהרות. זוהי לא כיכר גדולה, אך הן בשל מיקומה וחיבורה עם סמטאות ורחובות ראשיים והן בשל יופייה היא מושכת אליה המוני תיירים.
אי אפשר להזכיר את האטרקציות ברומא מבלי להזכיר את המדרגות הספרדיות הכול כך מפורסמות ואולי אחת מנקודות העצירה המצולמות ביותר בעיר. סיפורן של המדרגות הללו (136 במספר) מתחיל עוד בתחילת המאה ה-18, כאשר מטרת בנייתן היתה לקשר בין הוותיקן לשגרירות ספרד (ומכאן גם שמן: המדרגות הספרדיות). הן תוכננו על ידי שני אדריכלים: פרנצ’סקו דה סנקטיס ואלסנדרו ספצ’י והן נבנו בין השנים 1723 ל-1725 ובמימונו של סטפנו גופייר, דיפלומט צרפתי. כיום הן מקשרות בין כיכר ספרד (פיאצה די ספניה – Piazza di Spagna) לפיאצה טריניטה די מונטי ולכנסייה בעלת אותו השם. את הדרגות הללו אפשר לראות בסרטים רבים, בהם הן מככבות, סרטים בינלאומיים שונים שמצאו בה לוקיישן מושלם לסצנות רומנטיות או אחרות. כדאי מאד לטפס את כל גרם המדרגות ולו כדי ליהנות מנוף יפהפה, על רומא עצמה ומשם להמשיך בהליכה אל גני וילה בורגוזה הסמוכים.
הפיאצה הגדולה הזו, שנקראת, כך משערים, על שמו של עץ הצפצפה (Populis) שגדל במקום שבו היא נבנתה, היא גם בין הפיאצות המוכרות של רומא ונקודה תיירותית בולטת מאד בעיר. הכיכר ממוקמת בחלקו הפנימי של השער שהוביל לרומא העתיקה, שער פלמינוס, שממנו יצאה הדרך שהובילה הישר לעיר רימיני, עיר נמל חשובה ומרכזית מאד בצפון. הכיכר נבנתה בין השנים 1811-1822 ועל תכנונה ועיצובה אחראי האדריכל ג’וזפה וואלאדיר, ששילב בה אלמנטים עיצוביים עם מאפייני המגיעים מהאדריכלות הנאו-קלאסית. במרכזה של הכיכר ישנו אובליסק מצרי, הנישא לגובה של 24 מטרים ומחלקה הדרומי ניתן לראות שלוש דרכים, היוצאות ממנה וחוצות את מרכזה של רומא. מאותה נקודת יציאה ממש ניצבות להן שתי כנסיות זהות. בכיכר יש גם מזרקות ססגוניות ופסלים, שמקשטים ומוסיפים לעיצוב הכולל שלה. בעבר היתה פתוחה הכיכר גם לכלי רכב וכיום היא פתוחה להולכי רגל בלבד.
המוזיאונים של רומא מספרים לא מעט על העיר, על התרבות ועל ההיסטוריה שלה ואפשר לשלב בין כמה במהלך יום טיול אחד, אך מומלץ להקדיש לכל החשובים שבהם שעות ארוכות ולו כדי להתרשם מכל היצירות והממצאים השונים שהם מציגים. חלק גדול מהמוזיאונים של רומא מוקדשים ליצירותיהם של אמנים ידועים וחשובים, חלק נותנים דגש לפן ההיסטורי והתרבות של העיר העשירה הזו. כדאי לנעול נעליים נוחות, להזמין כרטיסי כניסה לחלק מהם מראש ולעצור בהם לביקור במהלך החופשה בעיר.
גם אם אמנות או היסטוריה פחות מעניינות אתכם, מוזיאון הוותיקן שברומא הוא נקודה עצירה שהיא בגדר חובה. המוזיאון הזה הוא מתחם מוכר, ותיק ופופולרי מאד ברומא, המורכב מכמה מוזיאונים לאמנות ולארכאולוגיה, שנמצאים ממש בתוך הוותיקן. אלה, מציעים למבקרים בהם אוספים מיוחדים של יצירות שונות ומגוונות השייכות לכנסייה הקתולית, כאלה המספרים, בחלקם, על התרבות, על המקום ועל הדת. המוזיאון נפתח לראשונה בשנת 1771 וייסד אותו האפיפיור יוליוס השני. במוזיאון הזה נמצאת גם הקפלה הסיסטינית המפורסמת עם קירותיה המעוטרים וגם ארבעת חדרי רפאל, אותם מעטרות יצירותיהם המרהיבות הן של רפאל והן של תלמידיו, יצירות מהמאה ה-16. בין היצירות המפורסמות, אותן ניתן לראות במתחם המוזיאון, נמצאות יצירותיו של קאראווג’ו, יצירותיו של לאונרדו דה וינצ’י, יצירותיו של ג’וטו, רפאל כאמור ויצירות נוספות, המפארות את המקום.
על גבעת הקפיטולין ברומא ממוקמים להם מספר מוזיאונים המכונים “המוזיאונים הקפיטוליניים”, המתקדמים באמנות ובארכאולוגיה. הם מרוכזים כולם בכיכר, שעוצבה בתחילת המאה ה-16 על ידי מיכלנג’לו והם מציעים אוספים מרשימים, שנתרמו, בחלקם, על ידי האפיפיור סיקסטוס הרביעי. בין יצירות האמנות, אותן תראו במוזיאונים, נמצאות כמה מיצירותיהם של אמנים איטלקיים ידועים, כמו פסל “הזאבה הקפיטולינית”, ראש מדוזה, פסל מרקוס אורליוס ועוד. המוזיאונים הללו פתוחים לקהל הרחב והם מופעלים על ידי עיריית רומא.
לצד יצירות אמנות עתיקות של אמנים ידועים משנים עברו, אפשר למצוא ברומא גם עבודות אמנות, המביאות לקדמת הבאה את החדשנות ואת המאה החדשה. המוזיאון הלאומי לאמנות מהמאה ה-21 ממוקם בשכונת פלמיניו והוא נפתח לראשונה לקהל בשנת 2010, לאחר עשר שנות בנייה. בפועל הוא כולל, למעשה, שני מוזיאונים כאשר האחד מתמקד באמנות ואילו השני בארכיטקטורה. את המוזיאון מקיפה חצר גדולה, בה פזורות יצירות אמנות מרשימות ומיוחדות מאד, התורמות אף הן לאווירה של המקום.
הנה דוגמא נפלאה לשילוב מקסים בין ארכיטקטורה ליצירות אמנות מסוגננות. מוזיאון ברביני נמצא בתוך ארמון ברבריני, שהיה שייך למשפחת אצולה עשירה בתקופת ימי הביניים, ששלטה ברומא לאחר שהגיעה אליה מפירנצה הרחוקה. בעת השיטוט בארמון אפשר ללמוד רבות על חייה של המשפחה ועל חייהן של משפחות האצולה שבעיר בתקופת הרנסנס. מעבר למבנהו המיוחד של הארמון אפשר לפגוש בו גם ביצירות רבות, לרבות “האלגוריה האלוהית” שמעטרת את גג אולמו המרכזי של הארמון, גגו של הטרקלין. זוהי יצירת מופת בארוקית מיוחדת במינה, בה מככב האפיפיור ברבריני, כאשר הוא מוקף במלאכים.
כיאה לכל עיר גדולה ותיירותית מאד, גם רומא מתהדרת במוזיאון ילדים מרשים, המושך אליו משפחות רבות עם ילדים מכל הגילאים. זהו מוזיאון שמיועד בעיקרו לקטנטנים שבחבורה (לילדים עד גיל 12) והוא מציע הפעלות ופעילויות שונות, המאפשרות התנסות וגם למידה.
לצד מונומנטים עתיקים, המספרים את סיפורה העשיר של רומא היפה, אפשר למצוא בעיר גם לא מעט פארקים וגנים יפהפיים התורמים לאווירה שבה ומקשטים אותה בשלל צבעים. אם הגעתם לרומא ותפס אתכם מזג אוויר נעים, אל תפספסו ביקור בכמה מהם ולו כדי ליהנות מהיופי המרהיב שלהם ומפסק זמן אמיתי מרעש והמולת העיר הסואנת והצפופה (ובעיקר ביוני, יולי ואוגוסט, אז נוהרים אליה המוני תיירים).
הם נחשבים לשניים בגודלם בעיר ולבין הגנים היפים והמרשימים בעולם. גני וילה בורגזה נראים כלקוחים מתוך גלויה ומשלבים, ובאופן מושלם, בין האדריכלות העתיקה האופיינית לעיר, לטבע ירוק ויפהפה. סיפורם של הגנים האלה מתחיל עוד בתחילת המאה ה-17, בשנת 1605, אז ביקש הפסל האיטלקי המפורסם ברניני להפוך את הכרם שבבעלותו לגן מפואר ומושקע, הכולל אלמנטים ססגוניים, המעוצבים בסגנון צרפתי פורמלי. כמה מאות לאחר מכן, בשנת 1903, הפכו הגנים הללו, שהיו עד אז בידיים פרטיות, לשטח ציבורי, כולל המבנים שהיו בהם. כיום מושכים אליה הגנים המוני תיירים לאורך כל השנה ובכל מזג אוויר. במרכזם של הגנים אפשר לראות את וילה בורגזה פינצ’אנה היפה ווילה נוספת, וילה ג’וליה, המשמשת כמוזיאון. יש בגנים גם את הגלריה הלאומית לאומנות מודרנית, וילות נוספות מרהיבות ומושקעות, גן פסלים גותי מיוחד, ביתן אנגלי, גן חיות, מוזיאון זואולוגי וכמובן שפה של משטחי דשא ירוקים וצמחייה משגעת. יצירות אמנות מוכרות נוספות, שמוצגות גם הן בארמון: “לה פורנרינה” של הצייר רפאל, “דוד ושאול”, “נרקיס” של קאראווג’ו ועוד.
הוא נמצא בשכונת מונטוורדה (Monteverde) ברומא והוא הפארק המעוצב הגדול ביותר בעיר. בדומה לפארקים אחרים ברומא, גם הוא שימש בתחילת דרכו כגינה, צמודה לווילה פרברית שהיתה שייכת למשפחת האצולה הידועה פמפילי. נקודת המשיכה העיקרית של הגן היא הווילה המפוארת של קזינו דל בלספירו מהמאה ה-17, הכוללת גנים יפהפיים, הצמודים לה. הפארק הגדול חולק לשניים עם הקמת מסלול למשחקים האולימפיים שהתקיימו ברומא בשנת 1960, שאותו יכולים הולכי הרגל לחצות בזכות דרך מוגבהת שנבנתה בשנת 2000.
זהו אחד מסודותיה הכמוסים של רומא והמקום המושלם לבלות בו בשעות אחר הצהריים, רחוק מההמונים. משערים כי הגנים היפהפיים והמושקעים האלה הוקמו בשנת 1279, כאשר האפיפיור ניקולאי השלישי העביר את בית האפיפיור מארמון לטרן לוותיקן. בגנים תוכלו לראות טרסות מעוצבות, מזרקות מקסימות ופסלים ססגוניים שמקשטים אותם. הם פתוחים למבקרים בחודשים יוני, יולי ואוגוסט, שיא עונת התיירות ברומא עצמה.
השווקים שברומא הם הזדמנות מצוינת להתקרב אל המקומיים ולספוג את האווירה שכל כך אופיינית לעיר. הם תוססים, הם צבעוניים והם מושכים אליהם הן את תושבי רומא והסביבה והן המוני תיירים. לא מוכרחים לצאת מהם עם שקיות עמוסות במוצרים, אך בהחלט כדאי להקדיש להם כמה שעות במהלך החופשה.
שוק הפשפשים המקסים הזה מתנהל על בסיס שבועי והוא אטרקציה בגדר חובה לחובבי המציאות. הוא נמצא בסמוך לפיאצה דל פופולו והוא פועל בכל יום ראשון, בין השעות 10:00 בבוקר ועד 19:00. תוכלו למצוא בו עתיקות נדירות, בגדי מעצבים וסחורה איכותית מעולה מפתיעה. מדובר בשוק שהוא אוצר של ממש עם משקפי שמש של ארמני, תיקים של גוצ’י ואפילו מעילי פרווה.
הוא נחשב לגדול והמפורסם ביותר מבין שווקי העיר והוא כולל שלל של דוכני הניצבים להם לאורך קילומטר וחצי. שוק פורטה פורטזה מציע מגוון רחב של מציאות ובזיל הזול. יש בו עתיקות יפות, שטיחים, בגדים, נעליים והפתעות שונות ומשונות. הוא פתוח מדי יום ראשון מהשעה 5:00 לפנות בוקר ועד 14:00 והוא הזדמנות מצוינת לספוג אוויר תוססת, צבעונית ומיוחדת מאד. אווירה איטלקית אותנטית נפלאה.
חובבי הספרות והאמנות ימצאו את השוק הזה כגן עדן של ממש. שוק פונטלה בורגזה לוקח אתכם למסע בזמן ומציע אינספור מציאות נהדרות ואוספים מקסימים. יש בו ספרים ישנים, הדפסים עתיקים ועבודות אמנות מסוגים שונים. הוא פתוח בימים שני עד שבת מהשעה 9:00 ועד 19:00 ומגיעים אליו הן מקומיים והן תיירים. זהו המקום המושלם למצוא בו מתנות ייחודיות, רחוק מחנויות המזכרות היקרות לתיירים. הסוחרים הבקיאים בו ישמחו לספר לכם על הפריטים שהם מציעים למכירה ועל ההיסטוריה שמאחוריהם ויקבלו אתכם בזרועות פתוחות. מפות עתיקות, כרזות וינטאג’, מצלמות משומשות, מגזינים ועיתונים ישנים הם רק חלק מהאוצרות שתוכלו למצוא בשוק.
