תפריט
פשוט
italy
אם יש מחוז מפורסם באיטליה, כזה המקביל למחוז סצ’ואן בסין או לחבל קטלוניה בספרד, הרי שזו היא טוסקנה (Tuscany). חבל הארץ היפהפה, הרומנטי והפורה הזה, שבני אדם זיהו את הפוטנציאל שבו והתיישבו בו בהמוניהם כבר לפני מאות שנים, הוא אחד המחוזות הפופולריים ביותר לטיול באיטליה. עבור רבים, כאשר הם מדברים על חופשה באיטליה הם בעצם מדמיינים את טוסקנה. כפרים עתיקים מונחים בין גבעות מוריקות, כרמי גפנים עד איפה שהעין משגת, כנסיות בודדות עם מגדל פעמון המנקב את השמים, איטלקית מתגלגלת על הלשון וכמובן, יין איטלקי אדום וחושני.
ואכן, טוסקנה ראויה לתשומת הלב הרבה הזו. היא היוותה במשך שנים רבות מרכז מסחרי, כלכלי ותרבותי של יבשת אירופה כולה. יצאו ממנה אנשי רוח שעיצבו את החשיבה והאומנות בכל רחבי העולם המערבי, ולא רק. בנייניה היו לשם דבר בכל העולם כולו, והבינלאומיות שלה משתלבת עם האותנטיות המקומית בצורה שקשה למצוא במקומות אחרים.
טיול בטוסקנה כמוהו כטיול במדינה בפני עצמה. תוכלו לבלות ימים, שבועות וחודשים בכל אחת מהערים המרכזיות של טוסקנה, כך שלא פשוט לתמצת את המקומות המומלצים לעמוד אחד, ולא סתם תפגשו כאן הרבה פעמים אתרי מורשת עולמיים של אונסק”ו, וכל מקום יישמע כאילו הוא אתר חובה. עם זאת, הרשימה שלהלן היא בהחלט מקום טוב להתחיל ממנה, ובעמוד המדריכים שלנו תמצאו עוד הרבה מידע על מקומות, הצעות לטיולים, אירועים מיוחדים ועוד הרבה דברים לראות ולחוות בחבל טוסקנה. בואו נצא למסע.
ההיסטוריה של טוסקנה היא כה עשירה, עד שהיא יכולה למלא כרכים רבים של ספרי היסטוריה עבי – כרס (והיא אכן עושה זאת). ענקי הרוח שגדלו כאן, כדוגמת מיכלאנג’לו ולאונרדו דה – וינצ’י, פעלו ויצרו בטוסקנה ומכאן יצאה הבשורה שלהם לעולם. משוררים וסופרים תיארו את הקרבות, ומדינאים דגולים נלחמו על השליטה בה או בחלקים ממנה. שמות גדולים כמו שושלת מדיצ’י, נפוליאון בונפרטה, דנטה אליגיירי, סנדרו בוטיצ’לי ועוד רבים וטובים, כולם כרוכים יחדיו בהיסטוריה של חבל הארץ היפהפה ועמוס – המורשת הזה.
הרשימה הזו מורכבת ברובה מערים טוסקניות חשובות, שכן אלה מהוות את המסה העיקרית של המורשת של המחוז. פירנצה הבירה, סיינה יריבתה ארוכת השנים ועוד, בכל אלו התרחשו האירועים, הקרבות והדיונים שהפכו את טוסקנה למה שהיא.
בירת מחוז טוסקנה הייתה ועודנה, במשך מאות ואלפי שנים, אחד המרכזים החשובים בעולם בכל הנוגע למסחר, אומנות ורוח. חיו ופעלו בה גדולי אומני הרנסאנס, וביניהם ניתן למנות את מיכלאנג’לו, לאונרדו דה – וינצ’י, דונטלו ועוד רבים. הארכיטקטורה שלה ידועה בכל רחבי תבל בגיוונה וביופיה. מאות המוזיאונים והגלריות שלה אוצרים את מיטב יצירות המופת של כל הזמנים. העיר העתיקה שלה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו, והיא אפילו הייתה בירת הרפובליקה האיטלקית לכמה שנים קצרות באמצע המאה התשע – עשרה.
פירנצה לבדה יכולה לספק לכם מספיק אתרים ואטרקציות לטיול שלם, אך גם יום אחד יוכל לתת לכם טעימה מהעיר הזו, שהייתה פעם הלב הפועם של אירופה כולה. מגוון האתרים בה הוא עצום, אך ישנם כמה אתרי חובה שבהם חייב לבקר כל מי שמגיע אליה. בין אלו ניתן למנות את הדואומו (Duomo) של כנסיית מרייה דל פיורה (Maria del Fiore) ובצמוד אליו את שערי גן העדן (Porta del Paradiso) ומגדל הפעמון של ג’וטו (Campanile Giotto), את כיכר הסיניוריה (Signoria) על אכסדרת הפסלים (Loggia dei Lanzi), מזרקת נפטון והארמון הישן (Palazzo Vecchio) שבה, את פיאצלה מיכלאנג’לו (Piazzale Michelangelo) עם הנוף הפנורמי המדהים שלה על העיר וכמובן את בית הכנסת הגדול והמרשים (Tempio Maggiore Israelitico).
מדריכים מומלצים נוספים על פירנצה תוכלו למצוא כאן באתר:
מבחינת החשיבות שלה בימי הרנסאנס, פיזה נמצאת רק מאחורי פירנצה, וזה בהחלט מקום של כבוד. על אף שהיא ידועה בעיקר בגלל מגדל הפעמונים הנטוי שלה מהמאה ה-12 (Torre Pendente di Pisa), שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו בזכות עצמו, לפיזה יש עוד המון מה להציע מעבר לו. רק בכיכר הדואומו שבה הוא מוצב לבדה (Piazza del Duomo / Piazza dei Miracoli) יש עוד לפחות שלושה או ארבעה אתרים תיירותיים מרתקים בני מאות שנים.
פיזה הייתה עיר נמל חשובה מאוד בימי הביניים, מה שהוביל לפריחתה הכלכלית והמסחרית ולייסודה של אחת האוניברסיטאות הוותיקות ביותר באיטליה (ובעולם), אוניברסיטת פיזה. נולד בה המדען המפורסם גליליאו גליליי (באמצע המאה ה-16, עוד איש רנסאנס מפורסם שהגיע מטוסקנה), ועל שמו קרוי שדה התעופה של העיר.
כיום תוכלו לטייל בפיאצה של הדואומו ובגנים הבוטניים המרהיבים של העיר, להתרשם מהמוזיאונים המרתקים לפסוע מעדנות לאורך גדותיו היפהפיים של נהר הארנו (Arno) הנשפך בסמוך לים הטירני. אי אפשר לוותר על ביקור במגדל הנטוי, אבל אין ספק שתראו עוד המון מעבר לו.
לעיר ליבורנו, הנמצאת בקצה המערבי של טוסקנה דרומית לפיזה, היסטוריה עשירה ומגוונת והיא אחת הערים הכלכליות החשובות ביותר באיטליה. נוסף על כך, הקהילה היהודית של ליבורנו היא מהחשובות שבקהילות הספרדיות, ונוסח התפילה שיצא מליבורנו התקבל ברבות מקהילות עדות המזרח.
על אף שמרכז העיסוק של העיר הוא הנמל שלה, שהוא אחד הגדולים ביותר באיטליה (וכשמודבר במדינה שהיא כולה חצי אי ואיים קטנים, זה לא דבר של מה בכך), היא מהווה גם יעד לתיירים מכל העולם. רבים מגיעים אליה בספינות קרוזים השטות ברחבי הים התיכון, וההשפעה של הקהילות הזרות שהגיעו אליה לאורך מאות שנים בהשפעתה של שושלת מדיצ’י ששלטה בעיר לאורך כשלוש מאות שנה, החל בימי סוף הרנסאנס, ניכרת בכל פינה בה.
כשתגיעו לכאן, מומלץ מאוד לבקר בתצפית מסקניי (Terrazza Mascagni) שעל חוף הים (מומלץ בעיקר בשקיעה), בשוק המרכזי (Mercato Centrale) הססגוני והתוסס ומצבת ארבעת המורים (Monumento dei Quattro Mori) מתחילת המאה ה-17, שהייתה כה חשובה עד שהיא קיבלה הגנה מיוחדת מההפצצות של בעלות הברית על העיר במלחמת העולם השנייה.
אם השם מצלצל לכם מוכר, הרי שהקשבתם טוב בשיעורי היסטוריה. האי אלבה הטוסקני (כיום) הוא המקום שאליו הוגלה נפוליאון בונפרטה בתחילת המאה ה-19. האי, השלישי בגודלו באיטליה, נמצא מערבית לחופי ליבורנו ומזרחית לאי הצרפתי קורסיקה.
בהיותו יעד תיירות עולה, יש לאי אלבה המון דברים להציע למבקרים בו. ראשית, עצם הביקור באי הינו חוויה בפני עצמה. החופים המוזהבים היפהפיים שלו הם מהטובים באיטליה, והשמש שתתפסו שם תחזיר לכם את השיזוף שאיבדתם באפלת המוזיאונים ובתי החווה הטוסקניים. נוסף על השיזוף והבטן גב שתוכלו לעשות כאן, תמצאו באי גם לא מעט אתרי תיירות מרתקים שבהם תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של המקום האסטרטגי הזה, שמעצמות רבות נלחמו על השליטה בו לאורך השנים.
בין שאר האתרים ניתן להמליץ על ארמונו הצנוע של נפוליאון בעיירה פורטופראיו (Portoferraio), שנקרא בשם “ארמון טחנות הרוח” (Palazzina dei Mulini), החומות של אותה העיירה עצמה, שאת ההגעה אליהן ואת הנוף המהמם שנשקף מהן תצטרכו להרוויח באמצעות טיפוס בסמטאות התלולות של העיירה (יש להן אפילו שם מיוחד – Salite), ואת החלק המערבי של האי, המבודד והפראי יותר.
את היריבות שבין סיינה לפירנצה קשה לתאר במילים רגילות, בטח אם מתייחסים למערכת היחסים בין השתיים בימי הביניים המאוחרים ותחילת הרנסאנס. המלחמות בין שתי הערים המרכזיות ביותר בטוסקנה הובילו לשפיכת דם רב, וגם כיום מתייחסים תושבי שתי הערים בחשדנות רבה אלה לאלה.
לסיינה היסטוריה עשירה ומפוארת בזכות עצמה, ותושביה גאים בה ברמת פטריוטיות שרואים בדרך כלל ביחס למדינה. מספר המבקרים בה אמנם נמוך משמעותית מזה שבפירנצה, אך גם לה יש המון מה להציע. מרכז העיר העתיק שלה הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו, והמגוון של המוזיאונים, הגלריות, הארכיטקטורה, האומנות והפסטיבלים שנערכים בעיר יספקו לכם חומר לשבועות של טיול.
מומלץ להתחיל עם כמה מגולות הכותרת של העיר. הראשונה היא כיכר השדה (Piazza del Campo) המפורסמת, שנחשבת לאחת הפיאצות היפות ביותר בטוסקנה בפרט ובאירופה בכלל. פלאצו פובליקו (Palazzo Publico) הצבעוני, עם מגדל הפעמונים הגבוה מאוד המתנשא מעליו, הוא אתר חובה, ושוטטות בסמטאות הצרות של המרכז העתיק תאפשר לכם לחוות את ההווי של העיר בצורה ששום מקום אחר לא יוכל. ולבסוף, אם אתם צפויים להיות בעיר ב-2 ביולי או ב-16 באוגוסט, היכונו לטירוף של פסטיבל הפאליו של סיינה (Palio di Siena), פסטיבל סוסים שמוציא את הסיינים מדעתם ומתאפיין בחגיגות בלתי פוסקות. רק תזמינו מקום מראש.
לעיירה הזו חשיבות רבה בהיסטוריה של טוסקנה, בין היתר בשל היותה מקום התרחשותם של קרבות רבים שנערכו בין ערי המדינה הסמוכות אליה, כלומר פירנצה, פיזה ולוקה (Lucca). ההתיישבות בה היא עתיקה מאוד, והמקום היווה יעד להשתלטויות וכיבושים מצד שמות גדולים כמו שושלת מדיצ’י וחניבעל מקרתגו. היא הפכה לעיירת ספא במהלך החצי השני של המאה השמונה – עשרה, וזאת כחלק מהמאמצים של הדוכס להשכין שלום במחוז.
כיום העיר ידועה בעיקר בגלל מרחצאות הספא שלה, אך למבקרים בה מחכים גם מגוון רחב של ארמונות ושאר אתרים היסטוריים המאפיינים את טוסקנה כולה. למי שרוצה ליהנות מתשתיות הספא המפותחות של המקום, ניתן לעשות זאת לדוגמה במרחצאות של טטוצ’יו (Terme Tetuccio). על מנת להבין למה השליטים של האזור נלחמו דווקא כאן ולהפנים את המיקום האסטרטגי של העיר (או סתם כדי להיות מהופנטים מהנוף), ניתן לעלות ברכבל אל שכונת מונטקטיני הגבוהה (Montecatini Alto) ולצפות משם על הנוף המרהיב והערים הסמוכות.
מלבד האספקט ההיסטורי העשיר של המחוז, טוסקנה מתהדרת במגוון רחב של פעילויות, אטרקציות ושכיות חמדה שבהן תוכלו ליהנות בלי לחשוב על המשמעויות העמוקות והמורשת של המקום. זה לא אומר שלמקומות הללו אין את האספקט הזה, אבל אתם לא חייבים להתמקד בו על מנת ליהנות מהם.
חבל קיאנטי מתפרש דרומית לפירנצה וצפונית לסיינה, והיינות המופקים מהכרמים שלו הם בעלי מוניטין בינלאומי. לא כל יקב יכול לקבל את האישור שהיין שהוא מייצר הוא אכן יין קיאנטי, ועליו לעמוד בסדרה של דרישות קפדניות לשם כך.
בין אם אתם חובבי יין ובין אם לא, זהו חבל ארץ מדהים ביופיו ששווה טיול של לפחות יום אחד. בתי החווה הישנים, הכרמים המכסים את האדמה עד קצה האופק, היקבים הבוטיקיים והמשפחתיים שנמצאים בכל פינה, כל אלה יביאו אליכם את טוסקנה כמו שבאמת דמיינתם אותה. ישנם לא מעט מקומות המציעים סיורים ברחבי אזור קיאנטי, כולל טעימות יין ומסעדות טובות. בנוסף, תוכלו לבלות לילה או יותר בבית חווה אותנטי, על מנת לחוות את החוויה עד הסוף.
מבין שלל היקבים, אחד המומלצים שבהם הוא יקב טרה די סטה (Terra di Seta) הסמוך לסיינה. במקום תמצאו משפחה איטלקית שורשית שמתגוררת בחווה מדורי דורות, ומייצרת יין קיאנטי איכותי מכרמים בגידול אורגני. המסעדה המצוינת של המקום וחדרי האירוח ישלימו את החוויה.
רוב המקומות החשובים בטוסקנה מתגאים במורשת ובארכיטקטורה הרנסאנסית שלהם, כלומר החל מהמאה ה-15 והלאה. מונטפולצ’יאנו לא נמצאת איתן בסקאלה הזו. מדובר בעיירה ימי ביניימית טוסקנית, שנראית כאילו קפאה בזמן. הגודל שלה, הבתים, השער, הארמון, המגדל, כולם נראים כאילו נלקחו מסרט על המאה ה-11. זה כל כך אמיתי, עד שזה נראה מעושה.
העיירה הזו שוכנת לה בשלווה על גבעה בגובה של כ-600 מטר מעל לפני הים בחלק הדרומי של המחוז, מה שמבטיח למבקרים בה נקודת תצפית מדהימה על העמקים הטוסקניים שמסביב. מלבד הנופים תוכלו להתרשם מארמון צ’רביני (Palazzo Cervini), מגדל השעון של פונצ’ינלה (Torre di Puncinella) על שורשיו הנפוליטניים הלא ברורים ומהשער המסיבי של העיר, שער האחו (Porta al Prato). בסופו של דבר, מדובר על קפיצה בזמן לעידן שבו אנחנו לא נפגשים יותר מדי, בטח לא בצורה של עיר שלמה.
את הביקור במונטפולצ’יאנו מומלץ לשלב עם טיול בעמק האורצ’ה.
זוהי נקודה נוספת בדרום טוסקנה, והפעם כבר ממש קרוב לגבול עם מחוז לאציו (Lazio, המחוז של רומא הבירה). המעיינות החמים הטבעיים האלה הם פלא של ממש, והעובדה שהם חינמיים הופכת אותם לפופולריים ביותר. עם זאת, הגעה מוקדמת תבטיח לכם שקט יחסי, לפחות עד שההמונים יגיעו.
סטורניה עצמה היא עיירה עתיקה ומרשימה, שמומלץ לבלות בה זמן מה כדי לספוג את האווירה שלה. עדיין ניתן לראות את החומות הימי ביניימיות של העיר, את המרחצאות הקדושים העתיקים שלה (Bagno Santo), לבקר במוזיאון הארכיאולוגי שלה ולהתרשם מבחוץ ממצבר אלדוברנדשי (Aldobrandeschi), והוא בהחלט מרשים גם מבחוץ.
לאחר מכן, התקדמו לכם אל המעיינות החמים עצמם. המעיינות, שנקראים גם “מפלי הטחנה” (Cascate di Mulino), הם בעצם סדרה של בריכות טבעיות המתמלאות ממפל של מים געשיים המגיעים מהר אמיאטה (Amiata) ונמצאים כשישה קילומטר מהעיירה סטורניה עצמה. הטמפרטורה הקבועה שלהם היא סביב 37.5 מעלות צלזיוס, ומיוחסות להם סגולות ריפוי. אתר חינמי נוסף הם מפלי גורלו (Cascate di Gorello). עבור אלו המעוניינים בחוויה יוקרתית יותר, יש מרכזי ספא בתשלום בסטורניה שבהם הבריכות בנויות ומוצעים שירותים נלווים.
אפילו שזה כנראה נוח יותר לישון במלון מסודר באחת מהערים בעלות התשתית התיירותית המפותחת ברחבי טוסקנה, למקומות הלינה הללו יהיה קשה להתחרות בחוויה שיעניקו לכם לילה אחד או שניים בבית חווה טוסקני אותנטי, לעיתים ממש בביתה של משפחה שורשית שחיה במחוז כבר מאות שנים. החוויה הזו, שנקראת באיטלקית Agriturismo (מילולית – תיירות חקלאית), יכולה לעטוף לכם את החוויה המלאה של טוסקנה ולאפשר לכם לספוג אותה אל קרבכם באמת.
ישנו מספר רב של חוות המציעות את השירות הזה, וניתן גם למצוא מלונות יוקרה המעוצבים בסגנון של בתי חווה ומעניקים את החוויה האותנטית. במקרה הזה ככל הנראה לא תשבו לארוחת ערב עם משפחה טוסקנית, אבל החוויה כנראה קרובה מספיק. בנוסף, ברבים מבתי החווה המציעים לינה (וארוחות), ניתן גם לבקש המלצות על שירותים נוספים כגון רכיבה על סוסים, השתתפות בבציר ענבים, שיעורי בישול טוסקניים ועוד.
אם גם אתם, כמו רבים אחרים, באתם לטייל בטוסקנה בעקבות ספרה של פרנסס מאייס “תחת שמש טוסקנה” (Under Tuscan Sun) והסרט שנעשה על בסיסו בכיכובה של דיאן ליין, הרי שכנראה תרצו לעשות ציד לוקיישנים במקומות שבהם הוא צולם. למזלכם, יש מקום אחד שבו תמצאו את רוב הלוקיישנים, כולל את הבית עצמו (Bramasole). המקום הזה הוא העיירה הטוסקנית קורטונה, שנמצאת דרומית לעיר ארצו (Arezzo). זהו המקום המושלם לבלות, אם אתם רוצים לחוות עיירה טוסקנית אותנטית שבה התושבים יושבים עם שכניהם בסמטאות צרות, מחוץ לבתים בני מאות שנים ושתיים או שלוש קומות, מגלגלים שיחה בניב טוסקני רומנטי.
אם אין לכם עניין מיוחד בסרט, אזי יש עוד מקומות שבהם תוכלו לקבל את החוויה הזו. אבל אם גם אתם חלק מאלפי הצופים שהתרגשו, בכו והתאהבו באנשים ובנופים הטוסקניים יחד עם גיבורת הסרט, הרי שזה המקום בשבילכם.
זהו אומנם לא בילוי ייחודי לטוסקנה, אבל אין ספק שזו אחת החוויות המיוחדות שיהיו לכם בטיול אם יש לכם את התקציב בשבילה, במיוחד אם אתם מטיילים עם ילדים. ישנן המון חברות המציעות את החוויה, במחיר שלרוב מתחיל ב-250 אירו ויכול להגיע גם ל-1500 אירו, כתלות בחבילה שתיקחו.
אין ספק שזו דרך מיוחדת מאוד לחוות את טוסקנה, על נופיה, כרמיה וכבישיה המפותלים. ישנן טיסות המתמקדות בעיר ספציפית כדוגמת פירנצה, סן ג’ימיניאנו (San Gimignano) וסיינה, ויש כאלה שפשוט ייקחו אתכם מעל לחלקים שונים במחוז, כמו חבל קיאנטי (ראו לעיל). זו חוויה של פעם בחיים, ואם כבר לעשות אותה אז טוסקנה זה בהחלט המקום.
זוהי אחת האטרקציות הייחודיות שקיימות בטוסקנה, והיא מתאימה במיוחד לחובבי אומנות מודרנית וחוויות לא שגרתיות. הגן, כשמו כן הוא, מציג דמויות שונות מתוך קלאפי הטארוט שמשמשים לעיתים אצל אסטרולוגים וקוראים בקלפים למיניהם. עם זאת, הקלפים הללו היו בשימוש הציבור באירופה כקלפי משחק עוד מאמצע המאה ה-15, ורק כשלוש מאות שנה אחר כך התחילו לייחס להם משמעויות רוחניות אלו ואחרות.
הגן נמצא ממש בפינה הדרום מערבית של טוסקנה, על כביש החוף בין רומא לסיינה, והוא יכול להיות עצירה מעניינת עבור מי שנוסע לאורך חוף הים הטירני בין לאציו לטוסקנה. הוא כולל 22 פסלים בגודל מרשים של דמויות מקלפי הטארוט, על פי הפרשנות שנתנה להם הפסלת ניקי דה סן פאל (Niki de Saint Phalle), והוא נפתח לציבור ב-1998. הפסלים עשויים בטון, קרמיקה וזכוכית, כיאה לפסלי אומנות מודרנית, וחלקם גדולים עד כדי כך שניתן ללכת בתוכם.
סן מיניאטו היא עיר טוסקנית, שנמצאת על אם הדרך בין פירנצה לליבורנו. זו עיר עם היסטוריה ארוכת שנים, בעיקר בשל המיקום האסטרטגי שלה השולט על עמק נהר הארנו, וההוכחה לכך היא המבצר שבנה כאן קיסר גרמניה (או “האימפריה הרומית הקדושה) פרידריך השני במאה ה-13 (המבצר הנוכחי הוא משוחזר). עם זאת, כיום העיר מפורסמת בעיקר בשל העובדה שהיא אחת הבירות הבלתי מעורערות של פטריית הכמהין הלבנה, המפורסמת בשיטת הליקוט המסורתית שלה, טעמה המיוחד ומחירה הגבוה. אם אתם רוצים להרגיש את אדמת טוסקנה, ולקחת חלק באחת המסורות העתיקות ביותר של המחוז, זהו המקום בשבילכם.
פטריות הכמהין גדלות באדמות שליד סן מיניאטו בעיקר בין ספטמבר לדצמבר, ולכן זו התקופה הטובה ביותר להגיע ללקט אותן וזהו גם הזמן שבו נערך פסטיבל הכמהין השנתי בעיר (בנובמבר), המושך אליו חובבי אוכל מכל העולם. עם זאת, ניתן ללקט פטריות לאורך השנה כולה, עם סיכויים משתנים להצלחה.
מספר חוות מציעות סיורי ליקוט (הקרוי “ציד”) ושימו לב שאתם לא יכולים לבצע אותו לבדכם. עליכם לצאת עם כלב מאמן למטרה זו, ועם צייד כמהין מקצועי המאושר על ידי הממשלה. אתם תקבלו מעין מעדר קטן, הקרוי באיטלקית ונגטו (Vanghetto), שאיתו תחפרו את הפטריות מהאדמה. סיורים ארוכים יותר ישלבו גם שיעורי בישול עם כמהין, על מנת לחוות את החוויה במלואה.
