אטרקציות בטורינו

על אף שעבור רבים היא לא נמצאת באופן אינטואיטיבי על מפת התיירות באיטליה, לטורינו (Turin) יש המון (!) מה להציע. העיר נמצאת למרגלות האלפים, והיא בירת מחוז פיימונטה (מילולית – "רגלי ההר") בצפון מערב איטליה. היא קרובה מאוד לגבול הצרפתי והשוויצרי, מה שהופך אותה לאחת הערים האסטרטגיות והמעניינות במדינה. נוסף על כך, טורינו הייתה עיר הבירה הראשונה של רפובליקת איטליה, לפני שפירנצה ולאחריה רומא גנבו לה את התואר.

גם כיום מהווה טורינו מרכז חשוב מאוד באיטליה בפרט ובאירופה בכלל, והמטרופולין שלה הוא השלישי בגודלו באיטליה, אחרי אלו של רומא ומילאנו. העיר נמצאת על שפך נהר הפו (Po), מה שאומר שהאזור שלה הוא פורה במיוחד. היא עשירה במוזיאונים, ארמונות, מונומנטים היסטוריים, גלריות ומה לא, והסביבה הכפרית שבמחוז שלה היא מהיפות ביותר באיטליה. נוסף על כך, אם אתם חובבי ספורט אז אתם ודאי יודעים שהעיר היא ביתה של קבוצת הכדורגל המצליחה יובנטוס, אימפריית כדורגל איטלקית ועולמית.

בטורינו יש המון מה לעשות, וזה לא משנה איזה סוג של מטיילים אתם. יש בה את מעונות בית סבויה האציל, את מגדל פלטין היפהפה והשמור מהעידן של האימפריה הרומית ואת המוזיאון המצרי, שהם רק דוגמאות לעושר התרבותי שמציגה העיר. הקהילה היהודית של טורינו הייתה מהידועות שבקהילות איטליה, ובית הכנסת הגדול, המרשים ובעל העיצוב הייחודי הוא עדות לכך. הקרבה לרכס האלפים וחיי הכפר העשירים שבאזורים הסמוכים לה הם גן עדן לחובבי חקלאות ופעילויות שטח. זוהי מולדתם של השוקולד המוצק והגריסיני (שני מאכלים קדושים, כל אחד בגזרתו), והיין של המחוז ידוע באיכותו בכל העולם. בקיצור, מי שלא תהיו ואיך שלא תהפכו את זה, לטורינו יש מה להציע לכם.

Palazzo Madama
ארמון הגבירה בטורינו

אתרים היסטוריים ואתרי מורשת בטורינו

כמו שניתן להבין, מיקומה האסטרטגי של טורינו מחייב שיימצאו בה מגוון גדול במיוחד של אתרים היסטוריים מתקופות שונות ומתרבויות שונות, שכל אחד מהשליטים ומהמבקרים בה הותיר בה בזמן שהותו. ואכן, ניתן למצוא כאן שכיות חמדה תיירותיות מכל הבא ליד, כולל מבנים ארכיאולוגיים מהעת העתיקה, ארמונות רנסאנסיים וקלאסיים משומרים בצורה מדהימה, מוזיאון מצרי עם מבחר מוצגים עצום, ועוד רבים.

הארמון המלכותי (Palazzo Reale)

כשמו כן הוא, הארמון המלכותי ששוכן בפיאצה קסטלו (Piazza Castello) יחד עם עוד מספר מבנים חשובים, היא הארמון של בית המלוכה סבויה (Savoia), שקשה להעריך מספיק את השפעתו על טורינו וסביבתה. מדובר במשפחת אצולה מהמאה ה-15, שהקימה מתוכה מלכים החל מהמאה ה-18. רק לשם המחשה, ויטוריו עימנואלה השני (Vittorio Emanuele II), המלך שאיחד את איטליה המודרנית, היה מבית סבויה. כלל המעונות של בית סבויה בטורינו וסביבתה, כולל הארמון המלכותי, הוכרו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

זהו מבנה חדש יחסית, בטח בהשוואה לארמון הגבירה הסמוך אליו (ראו להלן), ובנייתו החלה במאה ה-16. הוא מבנה בעל סגנון בארוקי מאופק, המשדר כולו עוצמה ושרד. הוא עומד במקומו כבר מאות שנים, ואתם תוכלו להיכנס אליו ולהתרשם מטוב הטעם ומהסגנון של הארמון האיטלקי הזה. החדרים השונים בארמון, כדוגמת היכל הכס וגלריית דניאל.

פיאצה קסטלו בכלל, והארמון המלכותי בפרט, הם מקומות מושלמים להתחיל את הסיור שלכם בטורינו. כאן תתחילו להבין את מבנה העיר העתיקה, את הכוחות ששלטו במקום ואת העוצמה של השושלות שהפכו אותו למה שהיה ועודנו.

ארמון הגבירה (Palazzo Madama)

ארמון הגבירה נמצא ממש בסמוך לארמון המלכותי, גם הוא על פיאצה קסטלו. בניגוד לארמון המלכותי, ארמון הגבירה עומד על מכונו בצורה זו או אחרת כבר קרוב לאלפיים שנה. צריך לבקר בו כדי להבין את ההיסטוריה שלו, אך ניתן אותה כאן על קצה המזלג על מנת שתבינו למה כדאי לבקר בו.

הארמון נבנה במקור כמצודה צבאית במאה הראשונה לספירה, עוד בשיא תקופת האימפריה הרומית. רק יותר מאלף שנה אחר כך הוא עבר לרשות בית סבויה-אקיאה (Acaja), מה שמסביר את שמו השני – Casaforte degli Acaja. רק באמצע המאה ה-17 נבחרה המצודה על ידי דוכסית לבית סבויה להיות לה לארמון, וחדריו עוצבו בהתאם. עם זאת, את העבר הרומאי שלו ניתן לראות בחזית הרומאית הקלאסית שעדיין עומדת בגאון בכניסה מכיוון פיאצה קסטלו, ואת העבר הצבאי של הארמון ניתן לראות מצידו האחורי, שעדיין נראה כמצודה מבוצרת ובלתי חדירה. הארמון הזה כל כך מרשים, עד שהוא נבחר למטה של הממשל הצרפתי בזמנו של נפוליאון.

כיום ניתן להסתובב בחדרי הארמון הבארוקיים ובמבנים שבשטחיו, וכן לבקר במוזיאון לאומנות עתיקה ששוכן דרך קבע בארמון. המוזיאון הזה הוא מקום מצוין להתרעננות מהאומנות והסגנון האיטלקיים, שכן הוא מציג פריטים נדירים מחפירות שערכו משלחות איטלקיות באפגניסטן ופקיסטן.

המוזיאון המצרי של טורינו (Museo Egizio di Torino)

יהיו שיתהו מה עניין מוזיאון מצרי בטורינו האיטלקית, ובאמת, מדובר באתר חריג מאוד בנוף האיטלקי. עם זאת, חובבי היסטוריה ומצרים העתיקה שייכנסו למוזיאון, יעצרו את נשימתם לאורך כל הביקור בו. המוזיאון המצרי אוצר בתוכו את האוסף הכמעט גדול ביותר בעולם של פריטים ממצרים העתיקה, והוא שני רק למוזיאון המצרי בקהיר. את רוב הפריטים שאצורים בו רכשו בני משפחת סבויה במהלך המאה ה-19, וחלק הגיעו אליו כמתנה מממשלת מצרים על הסיוע שהעניקה איטליה בשחזור אתרי עתיקות מצריים בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

במוזיאון הזה נמצא מבחר כל כך גדול של פריטים ותערוכות, עד שחובבי היסטוריה לא יתקשו לבלות בו שעות רבות בלי להשתעמם. נמצאים כאן כמה מהפפירוסים החשובים ביותר שהתגלו מעולם, כולל אלו שבהם השתמשו האגיפטולוגים הראשונים על מנת לפענח את כתב החרטומים המצרי. שהו מוקד משיכה מרכזי לתיירים הפוקדים את טורינו, והוא מארח בכל שנה מאות אלפי מבקרים. אין ספק שזהו מקום מרתק לביקור, למבוגרים וילדים כאחד.

מולה אנטונליאנה (Mole Antonelliana) ומוזיאון הקולנוע הלאומי של איטליה (Museo Nazionale del Cinema)

גם אם אין לכם שום מושג ירוק בארכיטקטורה, ודאי תשימו לב לחרוט המרובע ולשיפוד (בהיעדר מילה טובה יותר) המזדקר מראשו אל על, שנמצא ממש קרוב לפיאצה קסטלו. זהו המולה אנטונליאנה, אחד המבנים הגרנדיוזיים ביותר באירופה וסמל העיר טורינו. הוא למעשה מבנה חשוב כל כך באירופה, עד שהוחלט לטבוע את צורתו על מטבעות האיחוד האירופי, ואפילו הפילוסוף ניטשה מזכיר אותו בכתביו.

תאמינו או לא, אבל המבנה המונומנטלי הזה (המילה Mole באיטלקית משמעה "מבנה בעל מידות מונומנטליות") נבנה מראש להיות בית כנסת של הקהילה היהודית בטורינו, שקיבלה את הקרקע לאחר שבוטל הגטו היהודי והם התקבלו כאזרחים שווי זכויות, באמצע המאה ה-19. עם זאת, לאחר שממדי המבנה חרגו בהרבה מהתוכנית המקורית, העניקו אותו היהודים לעירייה וקיבלו במקומו שטח אחר להקמת בית הכנסת. בנייתו של המולה הסתיימה רק בשנת 1900, 37 שנה לאחר שהחלה.

כיום, מלבד הייחודיות החיצונית של המבנה, יש למולה עוד שני שימושים. ראשית, בדומה למגדל אייפל, גם במולה תוכלו לעלות במעלית עד לקצה העמוד שנמצא בגובה של 75 מטר (כחצי מגובהו של המבנה המלבני של מגדלי עזריאלי), שם היא נפתחת למרפסת פנורמית עם תצפית מדהימה על העיר כולה, היישר ממרכזה.

השימוש המרכזי והחשוב יותר של המולה הוא היותו מוזיאון הקולנוע הלאומי של איטליה. זהו אחד המוזיאונים החשובים ביותר בעולם בתחום, ומקום מושלם לבקר בו אם אתם חובבי קולנוע או אם אתם מטיילים עם ילדים. במוזיאון תכירו את כל התהליך של יצירת סרט, החל משלב התסריט וכלה בשלב היציאה לאקרנים, דרך סדרה של תערוכות אינטראקטיביות וחווייתיות שהושקעה בהן מחשבה רבה. התערוכות פזורות על פני חמש קומות, ומחולקות למדורים על פי הז'אנרים של סרטי הקולנוע. התערוכות הן בנוסף לאולם הקולנוע שפועל במקום, ובו תוכלו לצפות בסרטים אחרי שהבנתם איך מפיקים אותם.

ארמון קאריניינו (Palazzo Carignano)

הארמון הזה הוא השלישי בסדרה של ארמונות, שנמצאים כולם בצמוד לפיאצה קסטלו, אם כי הוא מעט רחוק יותר (רק כמה צעדים). הארמון הזה, שבו התכנס לראשונה הפרלמנט של איטליה המאוחדת (אם כי עדיין לא לגמרי מאוחדת) באמצע המאה ה-19, הוא אתר חובה לביקור עבור כל מי שמתעניין בהיסטוריה של חצי האי של איטליה והרפובליקה שקמה בו. בצמוד לארמון נמצא "מוזיאון האיחוד" של איטליה (Museo Risorgimento), שבו מרוכזים מספר עצום של כתבים, סרטים, ציורים ועוד שלל פריטים המתעדים את תחייתה של הרפובליקה האיטלקית.

מלבד זאת, הארמון עצמו הוא ארמון בארוקי יפהפה, עוד אחד מהמעונות של משפחת האצולה סבויה, והוא ראה בימי חייו מספר רב של אירועים היסטוריים ראשונים במעלה בהיסטוריה האיטלקית. מלבד ההתכנסות הראשונה של הפרלמנט האיטלקי בו ב-1861, זהו גם המקום שבו נולד מלך איטליה הראשון, ויטוריו עמנואלה השני.

שער הארמון (Porta Palatina)

אם ההיסטוריה ה"צעירה" של טורינו לא מספיקה לכם, ואפילו ארמון הגבירה לא סיפק אתכם, אתם מוזמנים לשער הרומאי השמור ביותר בעולם, שנמצא ממש לא רחוק ממנו, בין פיאצה קסטלו ובין השוק של שער הארמון. השער הזה היה בעבר אחת הכניסות המרכזיות לעיר העתיקה של טורינו, שבזמנו הייתה מוקפת כולה בחומה מבוצרת.

משני צידי השער מתנשאים שני מגדלי שמירה שגובהם יותר מ-30 מטר, שנועדו לנטר את המעבר של האוכלוסייה דרך השער המרכזי הזה. בנוסף, נמצאים במקום שני עמודי ברונזה משוחזרים, שעליהם חרוטות דמויותיהם של אוגוסטוס קיסר ויוליוס קיסר.

השער נמצא במיקום נוח במרכז התיירותי של טורינו, וכן בתוך גן לא גדול ורגוע שבו אפשר לפוש מהליכות היום. זהו אתר מעניין לבקר בו, בטח אם אתם מתעניינים בהיסטוריה של האימפריה הרומית.

פארק ולנטינו (Parco Valentino), הטירה, והכפר המשוחזר (Borgo Medievale de Torino)

פארק ולנטינו, שנוסד ונפתח לציבור באמצע המאה ה-19, הוא הפארק הציבורי הראשון בטורינו, והשני בגודלו בעיר כיום. הוא נחשב לסמל עירוני (ולאומי), לא פחות מהמולה אנטונליאנה. הייחודיות שלו היא שהוא מתאים הן למי שמעוניין לחוות פינות חמד ירוקות בתוך ההמולה של העיר הגדולה, והן עבור מי שמתעניין בהיסטוריה והמורשת של טורינו. יש בו כמה אתרים נפרדים, שביחד יוצרים עבור המבקרים חוויה שלמה ומגוונת.

הפארק נבנה בשטחה של טירת ולנטינו (Castello del Valentino), טירה בארוקית יפהפייה של בית סבויה, הבולטת למרחוק בשל גגותיה הכחולים וסגנונה המרשים. כיום פועלת בטירה האוניברסיטה לאדריכלות של טורינו, ולכן לצערנו היא איננה פתוחה לציבור. עם זאת, שום דבר לא מונע מכם להסתובב סביבה בתוך הפארק היפהפה ולהתרשם מהחזיתות הפונות אל הפארק, חלקן בסגנון צרפתי וחלקן בסגנון איטלקי.

בשטח הפארק נמצא אחד המוזיאונים הייחודיים ביותר בעולם, שמהווים אותו יחד הכפר והטירה הימי ביניימים המשוחזרים. אפילו באיטלקית קוראים למוזיאון הזה Sui Generis, כדי לציין שהוא מוזיאון מיוחד במינו. הכפר המשוחזר נבנה בשביל תערוכה שנערכה בטורינו בסוף המאה ה-19, ולמעשה היה מיועד להריסה עם סיום התערוכה. למזלנו הריסתו נמנעה, וב-1942 הפך המקום למוזיאון פתוח. הכפר משחזר את האדריכלות והעיצוב של כפר איטלקי טיפוסי בן המאה ה-15, כך שזהו המקום המושלם לבילוי עבור חובבי התקופה. בנוסף, הטירה (La Rocca) שבמקום נבנתה כך שתדמה למספר טירות ימי ביניימיות הנמצאות בנפת פיימונטה, שבה יושבת טורינו.

הפארק מהווה גם בית לגן הבוטני של אוניברסיטת טורינו (Orto Botanico dell'Università di Torino). זהו גן עתיק ביותר, ששורשיו נטועים איפשהו באמצע המאה ה-16. הגן הנוכחי נמצא במקומו החל מתחילת המאה ה-18, ועל אף שלאורך השנים הוא ידע עליות ומורדות (ההזנחה הייתה רבה במהלך שתי מלחמות העולם), הוא עבר שיקום אינטנסיבי. כיום הגנים מהווים בית ליותר מ-2,000 מינים של צמחים, שיצרו עבורכם תפאורה מושלמת וקשת של ריחות אפילו אם אתם לא בוטניקאים.

הוילה של המלכה (Villa della Regina)

עבור מי שמעונותיהם של בית סבויה (אתר מורשת עולמית כבר אמרנו?) במרכז טורינו לא מספיקים לו, נמליץ לבקר בוילה של המלכה שנמצאת בחלק המזרחי וההררי יותר של העיר. הוילה הזו לא רואה המון תיירים, כ-61 אלף בסך הכל בכל שנה, כנראה בשל העובדה שהיא לא נמצאת ממש בטבורה של העיר, איפה שנמצאים כל שאר אתרי התיירות. עם זאת, זהו מקום מצוין הן להירגע מהעיר הסואנת ומהמולת התיירים, הן להתרשם מהנוף הפנורמי על טורינו, והן להעריך את הארמון הבארוקי והפרסקאות היפהפיים שבו.

הארמון נבנה בתחילת המאה ה-17 על ידי משפחת סבויה, אך רק במאה ה-18, עם הפיכתם למשפחת מלוכה, הוא קיבל את שמו הנוכחי. זהו ארמון יפהפה המוקף בגנים מרהיבים, שמזכירים במשהו את הגנים והמזרקות של וילה ד'אסטה בטיבולי, שליד רומא. מומלץ מאוד להיכנס אל הארמון ולהתרשם מחדר המגורים המרכזי על הפרסקאות והציורים שלו, לבקר בביתן הסיני המרהיב שבשטחו ולשוטט בגן המעוצב כאמפיתיאטרון, שמזרקות ומפלי מים מפכים בו במשך כל שעות היממה.

בית הכנסת של טורינו (Sinagoga della Comunità Ebraica di Torino)

גם עבור לא יהודים, בית הכנסת הגדול של יהדות טורינו נחשב לאחד האתרים החשובים ביותר בעיר. מדובר במבנה מרשים במיוחד, שנמצא על כיכר הקרויה על שם הסופר היהודי המפורסם ועטור הפרסים פרימו לוי, יליד העיר. בית הכנסת מהווה את מרכז החיים היהודיים בפיימונטה בכלל ובטורינו בפרט, וניתן לבקר בו בתיאום מראש.

בית הכנסת המקורי של קהילת טורינו היה אמור להיבנות בשטח שעליו נבנה, בסופו של דבר, המולה אנטונליאנה. לאחר שזה האחרון נמסר לעירייה, קיבלה הקהילה את השטח הנוכחי, שנמצא בסמוך לפארק ולנטינו (ראו לעיל). בתי הכנסת בנוי בסגנון מורי-ביזנטי, והגוונים והכיפות שלו בולטים למרחוק. הוא בית כנסת גדול במיוחד שבו 1,400 מקומות ישיבה, ונבנה יחד עם בתי הכנסת הגדולים האחרים באיטליה (כמו זה שבפירנצה וברומא) כחלק משוויון הזכויות שקיבלו היהודים באמצע המאה ה-19 באיטליה.

בית הכנסת הגדול פעיל רק בחגים ובשבתות, וניתן לסייר בו במהלך השבוע. בסמוך אליו נמצא בית הכנסת הקטן, הבנוי בסגנון איטלקי-בארוקי, ובו מתקיימות תפילות בימי חול.

Juventus Stadium
מבט כללי על אצטדיון יובנטוס

אטרקציות ונקודות עניין בטורינו

כמובן שישנם מקומות מעניינים בטורינו לאו דווקא בשל הערך ההיסטורי שלהם. טורינו משופעת במבנים, מוזיאונים, פיאצות, ועוד שלל מקומות שבהם תוכלו לבלות מבלי להעמיק יתר על המידה במשמעויות התרבותיות או במורשת של המקום, בין אם זה קפה בפיאצה קסטלו המסוגננת ובין אם זה ביקור באצטדיון הכדורגל של אחת הקבוצות החשובות בעולם.

אצטדיון יובנטוס (Juventus Stadium)

אם אתם מבקרים בטורינו ואתם חובבי כדורגל (והסיכויים גבוהים ששני אלה באים יחד), לא מומלץ לפספס ביקור באצטדיון (והמוזיאון) של הקבוצה האיטלקית המצליחה ביותר בעולם.

האצטדיון הזה, הגם שהוא איננו מהגדולים בעולם (הוא מכיל 41,000 מושבים), אירח כמה מהמשחקים הגדולים ביותר בעולם הכדורגל. נוסף על כך, הוא אירח את משחקי גמר הליגה האירופית בשנת 2014, ועתיד לארח את גמר ליגת האלופות האירופי בכדורגל נשים בשנת 2022.

סיורים נערכים באצטדיון בכל יום (בתיאום מראש), וניתן לבקר גם במוזיאון הסמוך שבו מתוארת ההיסטוריה של מועדון הכדורגל המצליח. בנוסף, מומלץ לבדוק אילו משחקים נערכים בזמן שאתם בעיר, על מנת שלא תפספסו משחק מוצלח ועתיר קללות באיטלקית עסיסית. חוויה מומלצת גם למי שאינו חובב כדורגל.

השוק של שער הארמון (Mercato di Porta Palazzo)

לאוהבי השווקים (והשופינג), השוק הזה הוא המקום המושלם לבקר בו. השוק הזה, שנוסד בתחילת המאה ה-20 ותופס כמעט את כל שטחה של כיכר הרפובליקה (Piazza della Republica), הוא השוק הפתוח הגדול ביותר באירופה. תמצאו בו יותר מאלף (!) דוכנים וחנויות, שבהם מוכרים כל מה שיעלה על דעתכם. ירקות בגידול מקומי, מוצרים מן החי, בגדים, מוצרי טקסטיל, כלי בית ועוד ועוד, ניתן להסתובב שעות בשוק הזה ולא לדעת שובע.

בשוק נערכים סיורים מודרכים, אירועים והופעות, שאליהם נוהרים מקומיים ותיירים המבקרים בעיר. זוהי אחת האטרקציות האותנטיות, ההומות והרועשות שתפגשו בהן בטורינו, ולא מומלץ לוותר עליה.

פיאצה קסטלו (Piazza Castello)

הזכרנו את פיאצה קסטלו לא פעם בהמלצות הקודמות, ולא דיברנו ספציפית עליה. אמנם היא אתר היסטורי חשוב, והפיאצה החשובה והמפורסמת ביותר בטורינו, אך זה בעיקר שייך למבנים ההיסטוריים הרבים שבשטחה (הארמון המלכותי, ארמון הגבירה, התיאטרון המלכותי ועוד). הפיאצה עצמה היא כיום בעיקר מקום התכנסות, בילוי, ובעיקר הרבה נחת.

זהו מקום מצוין להתחיל בו את הסיור היומי שלכם בטורינו, הן מפני שהמון מאתרי החובה של העיר נמצאים בו או במרחק הליכה ממנו, והן מפני שהמבחר הגדול של בתי הקפה, המסעדות ואפילו הפסלים והמזרקות, יעירו אתכם בטוב ויזכירו לכם את מזלכם הטוב שהביא אתכם לאיטליה.

פיאצה סן קרלו (Piazza San Carlo)

הפיאצה הגדולה הזו, שנקראת על שמו של הארכיבישוף צ'ארלס בורומיאו, היא עוד מקום מומלץ לבילוי ולקפה של בוקר. הפיאצה כולה, על מרצפותיה, בנייניה וקשתותיה, מעוצבת בסגנון בארוק בולט. היא נמצאת קרוב מאוד לפיאצה קסטלו, כך שאם אתם מעדיפים מקום מעט שקט יותר ופחות עמוס והומה, זה המקום עבורכם. ההגעה לכאן לא תרחיק אתכם מהאתרים המרכזיים של מרכז העיר, והמוזיאון המצרי ותיאטרון קאריניינו נמצאים ממש מעבר לפינה.

אם אתם רוצים להרגיש קצת כמו אצילים אירופאיים במאה ה-17, ללגום קפה איטלקי איכותי מתחת לקשתות של ארמונות בארוקיים ולצפות בפסל הברונזה של הדוכס לבית סבויה, זה המקום עבורכם.

מוזיאון הגלריה לאומנות מודרנית (Galleria civica d'Arte Moderna di Torino – GAM)

ישנם חובבי אומנות, שלא מתחברים להמוני הגלריות והמוזיאונים האיטלקיים המוקדשים לאומנות הרנסאנס, הבארוק והתקופות הקלאסיות. או שאלו לפחות לא מספקים אותם. חובבי אומנות מודרנית עלולים לחוש מועקה תחת המספר העצום של האתרים שכולם שייכים להיסטוריה של העבר, וכולם סוחבים על גבם מורשת של מאות שנים. המוזיאון האזרחי לאומנות מודרנית בטורינו בא לענות בדיוק על הצורך הזה (אפילו שהוא כבר לא כל כך מודרני בעצמו).

המוזיאון הזה הוא אחד הראשונים בעולם המוקדשים לאומנות מודרנית, והוא נוסד כמעט 35 שנה לפני פתיחתו של המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק (ה-MoMA). הוא מכיל מגוון עצום של יצירות אומנות מודרנית, הכוללות בין היתר פסלים, ציורים, מודלים ומה לא. תמצאו כאן יצירות של מיטב האומנים המודרניים, וביניהם את שאגל, רנואר, קארה ועוד. בנוסף, המוזיאון נמצא במרחק בטוח (אבל לא גדול מדי) ממרכז העיר, ככה שתוכלו להרגיש שבאמת נכנסתם לעולם אחר מזה שנמצא באזור פיאצה קסטלו.

מוזיאון הרכב (Museo dell'Automobile)

עבור חובבי רכב וילדים, זהו גן עדן של ממש ובילוי מושלם לכמה שעות. מוזיאון הרכב של טורינו הוא ילד של ממש בין שלל העתיקות של העיר, שכן הוא נוסד רק בשנת 1960. הוא מכיל בתוכו מעל ל-200 כלי רכב מכל השנים, הדגמים והצורות, כולל כמה מאבות – הטיפוס הראשונים בעולם. יותר מ-80 חברות לייצור רכב (בעיקר מאירופה, אך גם מארה"ב) מיוצגות כאן, והמקום מחזיק גם מרכז תיעוד שבו נמצאות מפות, מסמכים, תמונות וחוזים גדולים הקשורים לעולם הרכב. במקום תמצאו גם ספרייה גדולה ובה יותר מ-7,000 כרכים, שאת רובם כבר אי אפשר למצוא סתם כך, המתעדים אספקטים שונים הקשורים לעולם התחבורה הממונעת.

זהו לא בדיוק אתר קלאסי לביקור בעת טיול באיטליה, בטח אם אתם מתמקדים יותר בפנים ההיסטוריות של המדינה. עם זאת, זו חוויה מרעננת ומרתקת במיוחד, בטח אם רכבים עושים לכם את זה.

הר הקפוצ'ינים (Monte dei Capuccini) ומוזיאון ההר (Il Museo Nazionale della Montagna)

אם תמשיכו בויה פו (Via Po) מזרחה מפיאצה קסטלו לכיוון הנהר פו, תחצו את הנהר ותעברו את כנסיית מריה שנמצאת מן העבר השני, תוכלו לעלות להר הקפוצ'ינים שנמצא מדרום לה. זהו אחד המקומות הטובים ביותר לתצפית על טורינו, ולא רק.

בשל המיקום האסטרטגי שלה על הגדה המזרחית של הנהר, נבחרה הגבעה כמקום ששימש להגנה על טורינו כבר בעת העתיקה. כמה מאות שנים אחר כך נבנתה במקום כנסייה, ובאמצע המאה ה-16 הוענק השטח על ידי בית סבויה למסדר הקפוצ'ינים, מסדר נוצרי קתולי-פרנציסקני שדוגל בחיי פרישות ועוני, שהקים במקום כנסיה ומנזר. הגבעה והמבנים שעליה נפגעו קשות מהלך מלחמת העולם השנייה, ועברו שיפוץ נרחב לאחריה. הנוף מהגבעה הוא הנוף המפורסם ביותר של טורינו, כשהבולטים ביותר הם הארמונות הבארוקיים על ויה פו, המולה אנטונליאנה שמזדקר מעל העיר, והאלפים (המושלגים) שמשתקפים באופק. זהו נוף מרהיב בכל זמן, ובעיקר בשקיעה ובשעות הלילה.

מלבד הנוף, נמצא במקום גם המוזיאון הלאומי של הרי טורינו, שמשתמש בחדריהם של הכנסייה והמנזר הקפוצ'יניים. המוזיאון הוקם בסוף המאה ה-19, ומוצגים בו פריטים המתעדים את ההיסטוריה של המחוז במשך כ-250 שנה. בנוסף, ניתן לצפות במקום בתיעודים מצולמים וכתובים של המשלחת האיטלקית לאלסקה ולים הצפוני.

בתי קפה היסטוריים ברחבי טורינו

איטליה וקפה הן כמעט שתי מילים נרדפות, ולכל עיר (או עיירה, או כפר) איטלקית ראויה לשמה יש את מקדשי הקפה שלה, שעליהם אין לוותר. יש כאלה ברומא, פירנצה, מילאנו ובכל השאר. גם לטורינו יש את בתי הקפה ההיסטוריים שלה, הנה כמה מהם:

קפה פיוריו (Caffè Fiorio) נמצא בנקודה אסטרטגית במרכז העיר, בין פיאצה קסטלו ופיאצה ויטוריו ונטו. הוא קשור בטבור להיסטוריה של העיר, שכן הוא עומד במקומו כבר כ-240 שנה, החל משנת 1780 (עתיק כמעט כמו קפה גרקו הרומאי). הוא עבר שיפוץ ועיצוב מחדש ממש "לאחרונה", ב-1845, ונשאר עם העיצוב הזה מאז. על אף הכניסה הלא כל-כך מרשימה, הנברשות היוקרתיות, דלפקי השיש הצהובים, המראות המעוצבות ועוד, כל אלה יתנו לכם תחושה שאתם שותים קפה עם האצולה האירופית של המאה ה-18.

עוד בית קפה עתיק כמעט כמו זה הוא בית הקפה Al BIcerin, שנמצא גם הוא ממש במרכז העיר. הוא מגיש ליושביו קפה ושוקלד גם קרוב ל-240 שנה (החל מ-1763), וישבו בו שמות אירופאיים גדולים לאורך השנים. בין אלה ניתן למנות את אלכסנדר דיומא, ניטשה ועוד. זהו מקום המצאתו של המשקה הטורינזי המקורי – Bicerin.

האחרון ברשימה (אם כי בהחלט לא בטורינו) הוא בית הקפה מולסאנו (Caffè Mulassano), שנמצא ממש קרוב לתיאטרון המלכותי. הוא נמצא במקומו הנוכחי החל מתחילת המאה ה-20 והיה ידוע כמקום המפגש של אצילי בית סבויה וכן של המבלים שפקדו את התיאטרון המלכותי. זהו מקום יפה ומסוגנן, שהעיצוב השולט בו כולל צבעי נחושת, עץ ועור. מקום מושלם להירגע בו על קפה איכותי במהלך הטיול בין האתרים ההיסטוריים של מרכז טורינו.

שוק הפשפשים של בלון (Balon Flea Market)

אם אתם חובבי שווקים וענתיקות, הרי שהשוק הזה הוא בשבילכם. זהו אחד האירועים התוססים ביותר בעיר, ואם מזלכם שפר עליכם והגעתם לעיר ביום ראשון השני בחודש, הרי שזה נכון במיוחד. שוק הפשפשים הזה נערך בכל יום ראשון ברובע בורגו דורה (Borgo Dora), ואתם יכולים למצוא בו מכל הבא ליד. כלי בית, מראות, ציורים, רהיטים ועוד ועוד, הכל יד שניה (או עשרים) וכנראה בן עשרות שנים לפחות.

ביום ראשון השני בכל חודש הופך השוק לאירוע של ממש, כשהרבה יותר מוכרים מתכנסים אליו והוא מושך לקוחות מכל רחבי מחוז פיימונטה, כמו גם תושבים מצרפת הסמוכה.

פסטיבלים ואירועים מיוחדים בטורינו

פסטיבל הסרטים של טורינו (Torino Film Festival)

בעיר שבה נמצא אחד ממוזיאוני הקולנוע החשובים בעולם, אין זה פלא שנערך גם אחד הפסטיבלים לקולנוע החשובים ביותר. הפסטיבל של טורינו הוא השני בגודלו באיטליה, אחרי זה של ונציה, והוא נערך בעיר בנובמבר של כל שנה, החל מ-1982.

פסטיבל הג'אז של טורינו (Torino Jazz Festival)

זהו פסטיבל צעיר במיוחד, כזה שהתחיל את דרכו רק בשנת 2012. עם זאת, מספר השנים המועט שבו הוא מתקיים לא מוריד כהוא זה מאיכותו. מאז פתיחתו הוא הפך לשם דבר, והוא מהווה אירוע חשוב בסצנת המוזיקה האירופאית בכללותה. הפסטיבל נערך בכל שנה בחודשים אפריל ומאי, והוא מהווה חגיגה מוזיקלית של ממש בכל רחבי העיר. מועדונים, תיאטראות, רחובות ומה לא, הופכים בחודשים הללו לבמות שעליהם מופיעים מיטב האומנים.

יריד הספרים הבינלאומי של טורינו (Salone Internazionale del Libro)

זהו יריד הספרים הגדול ביותר באיטליה, ואחד הגדולים ביותר באירופה, והוא נערך באמצע מאי בטורינו בכל שנה, החל מ-1988. בכל שנה מקבלת מדינה אחרת את התואר "אורחת הכבוד", וחלק מיוחד ביריד מוקדש לספרות המגיעה מאותה המדינה (לדוגמה ספרות גרמנית, ערבית, אמריקאית ועוד).

פסטיבל השוקולד של טורינו (Torino Chocolate Festival)

אם החלטתם להיות אמיצים ולהגיע לטורינו בחורף (קרררר), הרי שמגיע לכם להתפנק ולהגיע לפסטיבל השוקולד שנערך בבירת השוקולד העולמית, הלוא היא טורינו. פסטיבל השוקולד הזה נערך בכל שנה בנובמבר או דצמבר (ולעיתים אפילו מרץ, התעדכנו מראש), והוא חגיגה לשוקולד שמהווה חלק משמעותי בחייה של העי הזו כבר קרוב ל-500 שנה.

התיאטרון המלכותי של טורינו (Teatro Regio di Torino)

מעטים המבנים המזוהים יותר עם האצולה האירופית מאשר התיאטראות המפוארים שבהם הם בילו את ערביהם המסוגננים ועתירי התלבושות. יש שתי סיבות שהוא נמצא בחלק הזה ולא בחלק של אתרי המורשת של הכתבה. הראשון הוא שמדובר בבית אופרה חי, פעיל ובועט, כזה המעלה עשרות קונצרטים ומופעים במהלך העונה, החלה בין אוקטובר ליוני. שנית התיאטרון המקורי נשרף כמעט עד היסוד בשנת 1936, ושופץ ונפתח מחדש לקהל רק כארבעים שנה מאוחר יותר. החזית המקורית שלו, שנבנתה על ידי בית סבויה ושנשארה שלמה גם לאחר השריפה ועד היום, מוכרת גם היא כאתר מורשת עולמית במסגרת מעונות משפחת בית סבויה.

התיאטרון של היום הוא בהחלט לא אותו התיאטרון המהודר של פעם, אך מהצד השני הוא גם מתקדם יותר ובעל אקוסטיקה טובה בהרבה מקודמו. הוא עדיין משמר משהו מההדר של העבר, ומומלץ לבדוק בתוכנייה באתר האינטרנט של התיאטרון אילו מופעים עולים לאוויר בזמן שאתם בעיר.

פארק עירוני גדול על גדות הפו עם כפר ימי ביניימי, גנים בוטניים ונופים יפים ומרגיעים בלי סוף
החלק החשוב והמעניין של העיר, בו נמצאים הארמון המלכותי, כיכרות שאסור לפספס, מוזיאונים ומסעדות
שוק אוכל מגוון, מטופח ונקי עם המון אופציות לנשנוש קליל, ארוחה או סתם דרינק
מוזיאון ענק עם כלי רכב עתיקים ונדירים שמומלץ לכולם – ולא רק לחולי הגה
המוזיאון המצרי השני בגודלו בעולם והחשוב יותר בעולם המערבי. הביקור מהנה מאד גם עבור מי שלא ממש בקיאים בתרבות מצרית עתיקה