איטליה היא מעצמה בשלושה תחומים עיקריים: אופנה, אוכל ורכב. נכון שרוב המכוניות שאנחנו רואים על הכביש הגיעו מאזור יפן, אבל בכל פעם שחובבי מכוניות מסובבים את הראש, זה כנראה בזכות רכב איטלקי: פרארי, למבורגיני, מזארטי או אלפא רומיאו.
לכן זה הגיוני שביקור באיטליה יכלול גם נגיעה כלשהי לתחום, ועל אחת כמה וכמה בטורינו, העיר ששמה את האות T בפיאט. ואם אתם בטורינו, בהחלט מומלץ להיכנס למוזיאון ולהתרשם מדגמים נדירים ומההיסטוריה של הדבר שכל כך מובן מאליו בחיי היום יום שלנו.
בתערוכה המרכזית במוזיאון המכוניות של טורינו אפשר להתרשם מלא פחות מ-200 דגמי רכבים שונים של 80 יצרנים שהגיעו מ-8 מדינות שונות. בין כלי הרכב שם אפשר למצוא כמה מוצגים היסטוריים מהימים שאוטו היה מצרך נדיר והגיע למהירות שגורמת לריצת הבוקר שלכם להרגיש כמו טיסה. יש שם כמה ענתיקות שאי אפשר לראות כמעט בשום מקום אחר: ברנרדי משנת 1896, פיאט מ-1899, רולס רויס משנת 1914. יש אפילו דגמים ישנים יותר (1854), מהתקופה שרכב היה לכל היותר כרכרה עם מנוע קיטור.
אם אתם נמנים עם אוהבי מכוניות המירוץ והספורט, תוכלו לקבל מנה גדושה שלהם במוזיאון המכוניות בטורינו. יש שם את הפרארי של מייקל שומאכר ועוד כמה מכוניות מירוץ שהשתתפו בפורמולה 1 ומירוצים אחרים. מי שנהנים להסתכל על מכוניות יפות, יוכלו לשטוף את העיניים בחלק שמוקדש לעיצוב רכבים.
אבל לא רק הערצה לתחום יש שם, במוזיאון עוסקים גם בנושאים טיפה יותר כואבים לתעשיית הרכב ולמשתמשים. יש במקום התייחסות לנושא זיהום האוויר שגורמים הרכבים וגם לבעיית הפקקים שהולכת ומשתלטת על כל עיר בעולם.
המוזיאון הוקם בשנת 1960, אבל עבר שיפוץ מקיף בשנת 2011 והוא נחשב לאחד ממוזיאוני הרכב החשובים בעולם. אם אתם בונים על לשרוף שם שעה או שעתיים, אז אפשר. אבל קחו בחשבון שמדובר במוזיאון גדול שמתפרש על פני 3 קומות ולא פחות מ-11,000 מ"ר. יש בו לא מעט תערוכות ואפשר להעביר בו גם כמה שעות טובות. אז אם אתם או הילדים חובבי רכבים או חולי הגה, מומלץ בחום לשריין חצי יום לביקור.
כרטיס עולה 10 אירו לילד ו-12 אירו למבוגר.