בטורינו יש הרבה מה לעשות, המון מה לראות, מספיק מה לאכול – ובכל רחבי העיר. אבל אין ספק שזה מרכז העיר של טורינו שמנקז לתוכו את מירב האטרקציות. רובע עם ארכיטקטורה מופלאה, מבנים שחוזרים אחורה מאות שנים, מסעדות שמגישות את מיטב המנות של המטבח המקומי עשרות שנים, קתדרלות מרהיבות ומוזיאונים עם שם עולמי.
באופן לא מפתיע בכלל, לב לבה של העיר הוא ארמונם של מי ששלטו פעם באזור פיימונטה, בית סבויה. הארמון המלכותי, שמוכר כפיאצה ריאלה, הוא למעשה מרכז העיר, שכן לא יעלה על הדעת שהמשפחה המלכותית תהיה במקום שהוא לא המרכזי ביותר. הארמון מרשים אך לא משדר פאר רב והוא כולו בסגנון בארוקי. ממולו נמצאת מי שנבנתה להיות הכיכר המרכזית, פיאצה קסטלו.
פיאצה קסטלו היא כיכר יפה, מלאה בספסלים, מוקפת בארכיטקטורה מדהימה ונוף עירוני שעושה חשק לבהות. מתוך פיאצה קסטלו יוצאים הרחובות הראשיים של העיר. רחוב פו, על שם הנהר שחוצה את העיר שהוא מלא חנויות ובתי קפה; רחוב רומא, שהוא רחוב הקניות המפורסם שאתם לא רוצים לפספס, עם חנויות של כל המותגים שאפשר לחשוב עליהם – מזארה העממי ועד לואי ויטון היוקרתי; רחוב גריבלדי – שהוא המדרחוב הארוך ביותר באירופה ונבנה בשנת 1550 ורחוב פטר מיכה.
למרות שהיא נבנתה להיות המרכז של העיר, פיאצה קסטלו היא כנראה לא הכיכר שהכי מזוהה עם העיר. אם לניו יורק יש את טיימס סקוור, לתל אביב יש את כיכר רבין, אז לטורינו יש את פיאצה סן קרלו. רק שבניגוד לשתיים הקודמות, לפיאצה סן קרלו יש עבר שחוזר עד המאה ה-16.
הכיכר – כמו רוב מרכז העיר – נבנתה בתקופת הבארוק וגם כל המבנים שמקיפים אותה הושפעה מאותו סגנון ארכיטקטוני. או במילים פשוטות: הכיכר והמבנים הסמוכים נראים אקסטרה אלגנטיים ואפילו מלכותיים. והשיא? הכל משתלב ביחד בהרמוניה מושלמת.
מאז כיכר סן קרלו זכתה לכינוי "הסלון של טורינו" וזה קשור לעובדה שהכיכר הפכה למרכז החיים התרבותיים והחברתיים של העיר. גם היום אפשר למצוא בה תיירים רבים ומסביב בתי קפה בהם יושבים בנעימים תושבי העיר ומבקרים מבחוץ.
מי שתכנן את הכיכר המרשימה הזאת היא האדריכל קרלו די קסטלמונטה וכמו שנהוג בכל כיכר, גם כאן הוצב פסל במרכזה וכאן מדובר בפסל של אמנואלה פיליברטו, שהיה אחד המלכים מטעם בית סבויה. משני צדי הכיכר אפשר למצוא את כנסיית סן קרלו ואת כנסיית סנטה כריסטינה. גלריית סן פדריקו דורשת גם היא ביקור. מדובר במעין אזור מקורה (פסאז') שמחבר את הכיכר עם רחוב רומא והוא למעשה סוג של גרסה מוקדמת של מה שאנחנו מכירים היום כקניון.
במרחק כמה דקות הליכה אפשר למצוא את המוזיאון המצרי, שהוא אחד ממוקדי התיירות החשובים בעיר ומקום שמומלץ לא לפספס – מלא במוצגים בני אלפי שנים שמספרים את הסיפור של התרבות המרתקת של מצרים העתיקה.
יש עוד הרבה מוזיאונים באזור, אבל אחד שכדאי לשים לב אליו הוא מוזיאון הקולנוע הלאומי שיושב בתוך מבנה מרשים במיוחד שנקרא מולה אנטונליאנה, שתוכנן בכלל להיות בית כנסת ויש מאחוריו סיפור מרתק.
משם אפשר להמשיך לאחד מבתי הקפה באזור להתרעננות או לאחת המסעדות כדי ליהנות מהמטבח האזורי המעולה. האופציות הקולינריות במרכז העיר כמעט אינסופיות. אין ספק שאפשר להעביר יום שלם בשוטטות ברובע – בלי להשתעמם אפילו לרגע אחד.
