אין ספק שהמראה שהכי מזוהה עם ונציה הוא של הגונדולות שטות בתעלות שחוצות את העיר. אבל כשחושבים על אייקון וניציאני שנמצא על היבשה, המקום הראשון שקופץ לראש הוא פיאצה סן מרקו.
סן מרקו היא הכיכר המרכזית, החשובה והפופולרית ביותר בעיר, זאת שמנקזת אליה מקומיים ותיירים כאחד, שנראית כמו גלויה ששלחו מאיטליה, שנמצאים בה כמה מאתרי התיירות החשובים ביותר בעיר, במדינה וייתכן שגם באירופה. זוהי כיכר סן מרקו, שנפוליאון בעצמו כינה "הטרקלין היפה ביותר באירופה".
הכיכר הגדולה בנויה בעצם משלושה כיכרות: פיאצה סן מרקו, שהיא הכיכר המרכזית, פיאצטו סן מרקו, שהיא הכיכר הקטנה בצד הדרום מזרחי ופיאצטה די לאוני, שהיא כיכר האריות בצד הצפון מזרחי.
במבט אחד מהכיכר תוכלו לראות את רוב אתרי התיירות החשובים של ונציה. ארמון הדוג'ה, בו התגורר דוכס ונציה בתקופה בה שלט עליה דוכס, נמצא ממש בצמוד לכיכר סן מרקו (והוא שווה ביקור בפני עצמו). לא רחוק ממנו תוכלו לראות את מבנה בית המשפט מלא ההוד – ובין שניהם מחבר גשר האנחות, שנקרא ככה על שום הקולות שהיו משמיעים העצירים שמובלים מבית המשפט לבית הכלא (ששכן בבית הדוג'ה).
עוד תוכלו לזהות בכיכר את הפרוקורטיה, מבנים יחודיים שהם למעשה ארמונות ששיכנו פעם את בכירי העיר ופקידיה החשובים. העיצוב יוצא הדופן שלהם הפך למזוהה עם ונציה ועם כיכר סן מרקו בפרט. בקצה הכיכר נמצאת ליברריה וקיה, ספרייה גדולה שחולקת מבנה עם מוזיאון לאריכאולוגיה.
בצד המזרחי של הכיכר נמצאת בזיליקת סן מרקו המפוארת, קתדרלה שהוקמה במאה ה-19 והיא בנויה בסגנון ביזנטי. היום היא אפילו נחשבת לדוגמה המוצלחת ביותר של אדריכלות מהתקופה. למקרה שתהיתם, זאת הבזיליקה שנתנה לכיכר את שמה ומי שאחראי לשם של הבזיליקה הוא מרקוס הקדוש, שלפי האמונה, נקבר במקום (הוא נקבר בכלל במצרים, אך לפי האגדה, גופתו נגנבה והובאה לונציה).
בזיליקת סן מרקו זכתה בכינוי "בזיליקת הזהב", בזכות ריבוי הפסיפסים המוזהבים שבה, שגם מלמדים על ההשקעה הכספית בעיצוב המבנה ועושרה וחוזקה של העיר. מלבד זאת, אפשר למצוא בה אוצרות אמנותיים רבים, כמו למשל אוצרות קונסטנטינופול – שנבזזו והובאו אל הבזיליקה.
אבל לא רק איסטנבול מיוצגת שם. כעיר נמל, אל ונציה הגיעו ספינות מכל העולם – וכל אחת מהן נאלצה להעניק מנחה למרקוס הקדוש. אז בעצם הבזיליקה היא לא רק אחת הכנסיות היפות העולם, היא גם מקום משכנו של אוסף אומנות יוצא דופן וחובק עולם.
את הביקור בבזיליקה מחלקים לשני חלקים: קודם כל, התרשמות חיצונית מהמבנה. קחו זמן לסקור את העיצוב יוצא הדופן. בחנו את הפסלים, העיטורים, הקשתות והתבליטים. שימו לב לפסלי הסוסים שניצבים על המרפסת – שהם כמובן הסוסים של מרקוס הקדוש. על כיפות המבנה, שתוכננו בצורה מיוחדת כדי להאיר את הכנסיה, ניצב סן מרקו ולצידו המלאכים שלו.
המבנה עצמו הוא מוזיאון של ממש. הכיפות שנראות מרשימות מבחוץ – מבפנים הן מעוטרות בפסיפסים מזהב. כל אחד מספר סיפור אחר מהמיתולוגיה הנוצרית. הרצפה, שעשויה משיש, מעוטרת גם היא בפסיפסים גיאומטריים בצורת חיות.
בהמשך הסיור תתקלו בחדר הכומר, הבנוי בהוד ובפאר עם עמודי שיש, פסלי ברונזה ומזבח. אחר כך תגלו את האוצרות החבויים בבזיליקה. חלקם בבית האוצר – בו מוצגת אמנות ביזנטית, איסלאמית ואיטלקית. במוזיאון, שנמצא בקומה התחתונה, תוכלו להתרשם מהסוסים של סן מרקו (המקוריים. אלו שבחזית הם העתק) ועוד אוסף ענק של חפצי אמנות, תכשיטים, פסלים ויצירות אחרות.
אל תוותרו גם על ביקור במגדל הפעמונים של הבזיליקה, שבטח כבר ראיתם אותו מבחוץ ותהיתם לגבי צורתו המקורית. תוכלו לטפס למעלה (או לקחת מעלית, המדרגות תלולות), להציץ במכניקה של הפעמונים, לשמוע קצת על ההיסטוריה של המבנה (כמגדלור ולוקיישן חביב על גלילאו גליליי) ולסיים עם תצפית מרהיבה על ונציה.
טיפ חשוב למבקרים בכיכר: אתם מוזמנים להצטלם עם היונים בכיכר, זה כמעט בגדר חובה. אבל בשום פנים ואופן אל תשבו על המדרגות. זה אסור לפי חוק (וגם מקבלים על זה קנס לא קטן).
