הרבה אוצרות ונציאנים ואיטלקיים מסתתרים באזור כיכר סן מרקו ואין ספק שאחד המרכזיים שבהם הוא ארמון הדוג'ה. הפלאצו דוקאלה די ונציה היה משכנו של דוכס ונציה. הדוג'ה הפסיק לשלוט עם הגעתו של נפוליאון במאה ה-18, אבל המבנה המפואר הזה עוד המשיך לשמש את שלטונות העיר ובעיקר – להיות אחד הסמלים של ונציה, מוקד משיכה לתיירים וחלק בלתי נפרד מפני הנוף של העיר. זה לא יהיה מוגזם לומר שמדובר באחד מהמבנים המפורסמים ביבשת כולה.
בנייתו של הארמון הסתיימה במאה ה-14, אך הוא קיבל את הסגנון הגותי שלו רק במאה ה-16, לאחר ששופץ בעקבות נזק כבד שנגרם בשריפה. במהלך שנותיו כביתו של הדוכס, הוא איכלס גם את משרדי העיר, את בית המשפט, את הסנאט ואפילו את הכלא של העיר. הגשר המחבר בין הכלא לבית המשפט נקרא "גשר האנחות" על שום הקולות שהשמיעו האסירים שהועברו מבית המשפט לכלא.
בסופו של דבר, רק חלק מהקומה השניה שימש למגוריו של הדוג'ה. וזה הגיוני מאד, כי כוחו של הדוג'ה היה מוגבל על ידי מועצה של חברי העיר והתואר גם לא עבר בירושה. חלוקת המבנה שקפה את יחסי הכוחות האלה.
כשתגיעו אל האתר המרתק הזה, קודם כל כדאי לבחון את הארמון מבחוץ. להתרחק ולשים לב לכל הפרטים הקטנים שהופכים את המבנה הזה ליצירת מופת ארכיטקטונית. משובצים בו פסלים ועמודים שלא כדאי לפספס.
מומלץ מאד לא לוותר על ביקור בתוך הארמון. קודם כל, מגורי הדוכס המפוארים מעניקים הזדמנות ללמוד על חיי האצולה בעבר. המקום גדוש בפסלים וחפצי אמנות שמספרים את ההיסטוריה של ונציה. הייחוד של האמנות והציורים שמוצגים במקום הוא שהם כולם הוכנו וצוירו במיוחד כדי להיות מוצגים בארמונו של הדוכס, בניגוד לארמונות אחרים בהם הובא אוסף האמנות של השליט.
כדאי, אם הזמן מאפשר, לקנות כרטיס שכולל סיור בחלקים הנסתרים של הארמון. כולל ביקור בבית הכלא ובחדרי העינויים – שגם הם מספרים, בדרכם, את סיפורה של התקופה ההיא.
מחירו של כרטיס בסיסי עומד על 25 אירו. ילדים מגיל 6 עד 14, תלמידים מגיל 15 עד 25 ומי שעברו את גיל 65 ישלמו מחיר מוזל של 13 אירו לבן אדם. ישנו כרטיס הכולל סיור בחלקים הנסתרים שבארמון וכרטיס הכולל ביקור במוזיאונים אחרים בסביבה ומחירים מגיע ל-35 אירו.
