טיול באיטליה בכלל ובסיציליה בפרט נותן הזדמנות לאכול בכמעט אינסוף מסעדות שמגישות אוכל מקומי. חלק ניכר מהן הן מסעדות שלוקחות את האוכל האיטלקי ומוסיפות לו טאץ' מודרני ומתוחכם. וזה מעולה ומרתק, אבל מה אם פעם אחת היתה לכם הזדמנות לקבל הזמנה לא למסעדה, אלא לבית של דודה מקומית? אחת שמבשלת הכל לבד במטבח שלה ומאכילה את כל המשפחה והילדים והנכדים ואפילו את השכנים. נכון שזה היה נחקק לכם בזיכרון כארוחה הכי חווייתית בטיול?
אז לא תמיד יש לנו, כתיירים, את הקונקשן כדי להגיע ולאכול אצל הדודה הזאת, אבל אם אתם בקטניה, אתם יכולים לאכול במסעדה שבה אם תעצמו את העיניים – תרגישו שאתם אוכלים בישולים של הדודה האיטלקיה שאין לכם.
זוהי טרטוריה די דה פיורה, מסעדה שבה כבר למעלה מחמישים שנה, השפית רוזנה משחזרת את האוכל של סבתא רבתא שלה. והמקומיים מגיעים לאכול שם, כי האוכל נשאר מקורי ואותנטי ונאמן למקור.
מי שעוד הגיע למסעדה הוא ג'יימי אוליבר, השף הערום, שבא לצלם סדרה באיטליה והפך את שפית רוזנה לכוכבת – לא לפני שהיא לימדה אותו איך עושים אוכל סיציליאני אורגינלי. למרות התהילה, המסעדה לא השתנתה הרבה. השירות עדיין ברוח המקום – שזה אומר, איטי ורגוע, אז תגיעו לפני שאתם רעבים ממש. גם המחירים נשארו סבירים מאד ואפילו זולים ביחס לאזור.
הפסטה א-לה נורמה (פסטה עם גבינה, סרדינים וחצילים ברוטב עגבניות) שמוגשת שם נחשבת לטובה ביותר שאפשר להשיג בכל סיציליה. גם הפסטה קרבונרה לא תאכזב וגם שאר התפריט מבטיח במיוחד. אם כבר התיישבתם לאכול, אל תוותרו על כוס יין הבית, שנותן תמורה מעולה למחיר.
המסעדה עצמה נראית לא מאד עדכנית, העיצוב לא מושקע ומהצד קשה לנחש שמדובר באחד המקומות הטובים ביותר באזור. גם השירות איטי ולא תמיד מושלם, אבל ככה זה גם אצל הדודה בכפר.
