המילה גטו מקושרת לתקופה מאד מסוימת בהיסטוריה ולחלקים ספציפיים למדי באירופה, אבל האמת היא שהגטו היהודי הראשון הגיע הרבה לפני המאה ה-19 ובכלל לא קשור לגרמניה הנאצית או למלחמת העולם השניה.
הגטו היהודי הראשון הוקם בוונציה במאה ה-16 במקום שהוא עכשיו שכונת קנאראג'ו החביבה. הסיבות למהלך, קל לנחש, הן אנטישמיות והרצון להרחיק את היהודים מהאיטלקים ולבודד אותם.
אל המתחם הזה בתוך השכונה, שפעם הייתה ריכוז של בתי סוהר ובתי יציקה (בית יציקה באיטלקית – ג'טו, למי שתהה על מקורות של השם), הכניסו את יהודי ונציה ושם הם נאלצו לחיות את חייהם. לצאת החוצה? רק בשעות שמותר ורק למטרות מסוימות. הזכות לבחור איפה הם גרים לא ניתנה להם עד סוף המאה ה-18, עם בואו של נפוליאון, אז הם שוחררו.
עם הקמתו, הגטו היהודי מנה 700 יהודים ובתקופת השיא הגיע ל-5,000 איש ואישה. תושבי הגטו יכלו לצאת רק דרך שני שערים מוגדרים (שאותם תזהו בקלות במהלך הסיור שלכם בגטו) ונאלצו ללבוש טלאי או כובע צהוב, כדי שחלילה לא יטמעו באוכלוסיה המקומית.
כיום אין הרבה יהודים בוונציה ומבין אלו שגרים בעיר התעלות, רק מעטים מתגוררים בגטו היהודי. בנייני הגטו עדיין משמשים למגורים של תושבי העיר הלא יהודים ואפשר לזהות אותם בקלות. בשל הצפיפות בגטו והעובדה שהשלטונות לא ממש רצו לתת למקום להתרחב ולקהילה לחיות בנוחות, החלו לבנות שם לגובה. אחד המבנים מתנשא לגובה של 9 קומות – זהו גובה חריג ביחס למה שנהוג היה לבנות באותה תקופה ולמעשה, גם ביחס לוונציה של היום.
במרכז הגטו יש באר ומעליה אפשר לזהות בקלות את סמל האריה – סמלו של שבט יהודה. לא רחוק משם, אתר זיכרון ליהודי ונציה שנספו בשואה.
13 בתי כנסת היו פזורים בגטו, אבל רק 5 פעילים היום. נצלו את הסיור כדי להתרשם מהם ומהתכנון השונה שלהם. בשונה ממבנה של בית כנסת קלאסי, כאן המתכננים החליטו מראש להיערך למקרה של תקיפה ו"בלבלו את האויב" עד ידי הקמת בית הכנסת בקומות העליונות והתקנת ארון הקודש מחוץ למבנה.
אם אתם צריכים לבחור בית כנסת אחד לבקר בו, לכו על בית הכנסת הספרדי הגדול (יש שני בתי כנסת ספרדים ברובע, שניים אשכנזים ועוד אחד איטלקי) שהוא המפואר שבהם. הוא נבנה לפני כמעט 450 שנה על ידי מגורשי ספרד. יש בעיצוב שלו אלמנטים בארוקיים ואפשר לזהות את כוחה של הקהילה לפי הזהב, התקרות המעוטרות והנברשות הגדולות.
בין שני בתי הכנסת האשכנזים שוכן המוזיאון היהודי של ונציה. במקום אפשר להתרשם מיצירות אמנות וחפצי יודאיקה של הקהילה וללמוד על ההיסטוריה של היהדות המקומית וסיפורה המיוחד. אם יש לכם זמן או אם אתם רוצים להכיר יותר לעומק את מה שהתרחש לגטו, שווה לשקול ביקור קצר במקום. הכניסה לאתר היא בתשלום.
