איזור דרך אמלפי אשר בדרום איטליה נחשב לאחד היפים באירופה, אם לא בעולם כולו. משהו בשילוב בין הצוקים הגבוהים שרגליהם בים לבין הכפרים הקטנים והציוריים יוצר קסם נדיר. מסלולי ההליכה באזור לא קשים וכל אחד שירצה להתהלך בין הנופים עוצרי הנשימה יוכל למצוא את הדרך המושלמת עבורו. ברגע שיוצאים מהרכב ומתחילים ללכת מתחברים יותר למקום, לאנשים ולטבע ומקבלים חוויה שלמה ואותנטית הרבה יותר, וגם שורפים קצת קלוריות מהפיצה שבדיוק אכלתם.
איך עושים את זה?
בדרך כלל דרך בטיולים מאורגנים חווים את דרך אמלפי ביום אחד של נסיעה ועצירות במקומות נבחרים, אז לא נהוג לשלב בו מסלול טיול. כמובן שאפשר לבקש במיוחד אך הדבר פחות נפוץ. בטיול עצמאי (שמומלץ לעשות עם רכב שכור) אסור לוותר על מסלול הליכה, גם אם הוא קצר, כדי ליהנות מהאזור מנקודת מבט שונה וגם כדי לשחרר קצת את השרירים אחרי נהיגה ארוכה. רוב המסלולים הם מעגליים כך שאפשר לטייל בראש שקט.
כל המסלולים אורכים בין שעה ל-6 שעות, כלומר כולם מסלולי טיול חד יומיים.
כל המסלולים הם חינמיים, אך יש מקומות מסוימים בהם צריך לשלם על חניה.
מתי?
לכל אורך השנה, לכל תקופה יש את היתרונות שלה. חשוב לזכור שמזג האוויר דומה לארץ רק קר יותר בכמה מעלות.
טיול בקיץ יכול להיות מעט חם, אך זוהי דרך נהדרת להיות באזור בשיא עונת התיירות ולקבל כמה שעות של שקט ושלווה.
טיול בחורף יכול להיות מעט קר, אך כל הנוף ירוק ומלבלב- חבל לפספס את זה.
כמובן שלא מומלץ לטייל בעת גשם או בעומס חום.
צידה לדרך
כמו בכל טיול, אסור לשכוח נעליים סגורות ונוחות להליכה, כובע (במיוחד בקיץ), ומים (בין ליטר לטיול קצר ל-3 ליטר לטיול ארוך).
חוץ מזה, כדאי להביא כסף קטן לחניה, לאוטובוסים או לקניית דברים קטנים במהלך הדרך, מצלמה לתיעוד הנופים והרגעים בדרך, פק"ל קפה שתמיד תורם לאווירה ותיק קטן ונוח.
ויצאנו!
האמבטיה של המלכה ג'ובאנה – Regina Giovanna Bath
דמיינו אגם עם מי טורקיז צלולים, צוקים מוריקים, ים אינסופי ושמש חמה. חברו אותם יחד עם הליכה קצרה ותקבלו מקום שנראה כמו חלום שהתגשם. האגם נקרא על שם המלכה רג'ינה ג'ובאנה, מלכת נאפולי בשנת 1300, אשר נהגה להתרחץ בבריכה הטבעית כאשר חיפשה מעט פרטיות ורוגע. הולכים במסלול מוגבה ונוח מעץ וכאשר מגיעים לחורבות של וילה רומאית עתיקה, יורדים לאגם קטן הנשפך לים. האגם מלא במי ים צלולים ורדודים יחסית, אפשר להתרחץ בו ואפשר לשוט בו בקיאקים. בקצה האגם ישנה קשת אבן טבעית אשר בליבה נחשף הים במלוא עוצמתו. ישנן מסעדות במקום.
מידת קושי – קל.
סוג מסלול – הלוך חזור.
משך הליכה – כרבע שעה לכל כיוון.
מיקום – לשון חוף צפון מערבית לסורנטו. "Regina Giovanna bath" בווייז. מחנים בחניון בתשלום ומשם יש שילוט ברור.
פונטה קמפנלה – Punta Campanella
כל חבל אמלפי בנוי ממפרצים קטנים ולשונות יבשה, אבל רק לשון יבשה אחד הוא הרחוק ביותר והקיצוני ביותר ואליו יש מסלול הליכה. כשמשלושה צדדים מוקפים בים, האי קפרי עומד בגאוותו מלפנים והחוף האמלפיטני נח מאחוריכם, אי אפשר להישאר אדישים. יורדים בדרך נוחה כשמסביבנו קומות של חקלאות מקומית, עד שמגיעים לקצה של הקצה של חבל אמלפי, בו ניתן למצוא שרידים של מבני תצפית. הנוף נפרש לכל הצדדים והמצלמה לא תמיד מצליחה לתעד את הרגע הנדיר. כל מה שנשאר הוא לספוג את כל היופי, ולבסוף לשוב על עקבותינו ולחזור במעלה הדרך בחזרה למכוניות.
מידת קושי – קל-בינוני.
סוג מסלול – הלוך חזור.
משך הליכה – כשעתיים לכל כיוון.
מיקום – יציאה ממרכז הכפר טרמיני, Termini בווייז. מחנים בחניון בתשלום ומשם יש שילוט ברור. מומלץ לעבור בעמדת המידע לתיירים של העיירה Massa Lubrense בשביל מפה וטיפים.
מהכפר סנטה מריה דל קסטלו אל פוזיטנו
פוזיטנו, הפנינה של דרך אמלפי, הכי יפה מלמעלה. אין מה לעשות – את הצוקים, הבתים שנראים כאילו הם מטפסים אחד על השני ואת הצבעים אפשר לתפוס במלואם רק בתצפית על העיר. אז יש כאלה שיבחרו להוציא את הראש מהרכב בצד הדרך ולזרוק מבט חטוף, אבל אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה. יורדים מכפר גבוה במדרגות אל לב העיירה פוזיטנו וכך מרוויחים נוף מטורף, הליכה מאתגרת יחסית וחוסכים את כאב הראש של חיפוש חנייה בעיירה השוקקת.
יורדים במדרגות אבן לכיוון פוזיטנו והעיירה היפהפייה נגלית לעינינו לאיטה. בשלב מסוים המדרגות נהיות מעט פחות מסודרות ונוחות. מסיימים בחלק העליון של העיירה ומשם מומלץ לרדת ברחוב הראשי שלה עד לחוף הים. בסוף השוטטות בפוזיטנו יש שתי אפשרויות – לחזור במעלה המדרגות או לקחת אוטובוס ציבורי אל סנטה מריה דל קסטלו. מומלץ לקחת אוטובוס, מקבלים חוויה קרובה יותר לתושבי המקום ושומרים את האנרגיות של העלייה לדברים אחרים. חשוב להגיד שמוניות באיזור יקרות מאוד ואינן כדאיות.
מידת קושי – בינוני (במסלול זה כדאי להצטייד במקל הליכה).
סוג מסלול – הלוך חזור או חד כיווני.
משך הליכה – כשעתיים לכל כיוון.
מיקום – הקצה הדרומי של הכפר Santa maria del castello. מחנים בחניון בתשלום ומשם יש שילוט ברור.
דרך האלים – Santiero degli Dei
כשמה כן היא – משקיפה אל כל החוף האמלפיטני מלמעלה ונחשבת, לא בכדי, למסלול היפה ביותר והמומלץ ביותר בכל האזור. בתוך כמה שעות רואים את כל מה שחבל הארץ יכול להציע, ואחרי הליכה בין הצוק לים ובין כפר לכפר מבינים איך המסלול הזה קיבל את תאריו.
המסלול מתחיל בחלק תלול המצויד במעקה, ובסופו יש מסעדה קטנה ומבנים נטושים הבנויים בתוך הסלע. ממשיכים על השביל, פוגשים בעמודי אבן טבעיים מרשימים וביערות קטנים, ועוברים ליד חוות ובתים שבעונה המתאימה יציעו לכם לימונדה קרה ונשנוש אל מול ההרים והכרמים. צוק גבוה מתנשא מימין, עליו אפשר למצוא מטפסי הרים נאחזים ומרימים עצמם לגבהים, ועדרי כבשים משוטטים משמאל. מגיעים לבסוף אל הכפר נוצ'לה הצופה אל פוזיטנו, שם אפשר לאכול במסעדה ביתית ולצפות בנוף. מנוצ'לה אפשר להמשיך ברגל עד לפוזיטנו (ירידה לא קטנה) או לקחת אוטובוס ציבורי אל פוזיטנו ולנצל את ההזדמנות לשוטטות בפוזיטנו. משם לוקחים אוטובוס לבומרנו (אורך כשלוש שעות). אפשרות אחרת היא מנוצ'לה או מכל מקום אחר על הדרך לחזור אל בומרנו ברגל.
מידת קושי – בינוני-קשה.
סוג מסלול – הלוך חזור או חד כיווני.
משך הליכה – 3-4 שעות לכל כיוון.
מיקום – מהעיירה בומרנו לכפר נוצ'לה. "Path of the gods Bomerano" בווייז. מחנים בחניון חינמי מחוץ לבומרנו ומשם יש שילוט ברור להמשך הדרך. אם רוצים, אפשר לעבור בתחנת המידע לתייר בכפר בומרנו.
עמק פריירה – Valle delle Ferriere
מפלים ומים זורמים בנקיק צר בין צוקים גבוהים ויערות עבותים – זה רק חלק ממה שעמק פריירה מציע למבקרים בו. השביל מראה פנים שונות של האזור וגם הוא מסתיים בעיירה קסומה, אמלפי. הולכים בשביל מוקף עצים ולאחר זמן קצר מפלים מגיחים מכל פינה, ולא מצליחים לראות את פסגות הצוקים שמעל כי ראשם בעננים. עוברים על פני מבני אבן עתיקים ומלאי טחב ירוק ויורדים אל אמלפי. באמלפי אפשר להסתובב וליהנות מהאווירה (לא לשכוח לבקר בדומו, הקתדרלה שבכיכר הראשית) ומשם אפשר לבחור: או לעלות בחזרה אל פונטונה באוטובוס ציבורי או לעלות ברגל (בדרך שונה מהדרך בה הגענו). שתי הדרכים מומלצות.
מידת קושי – בינוני-קשה.
סוג מסלול – מעגלי או חד כיווני.
משך הליכה – כשש שעות למסלול המעגלי, כשלוש שעות למסלול החד כיווני.
מיקום – יציאה מהכפר פונטונה "Ferriere Valley Pontone" בווייז. מחנים בחניון בתשלום ומשם יש שילוט ברור.
דרך הלימונים – Santiero dei Limoni
חשבתם שנדבר כל כך הרבה על דרך אמלפי ולא נזכיר לימונים? תחשבו שוב. הדרך היפה הזו מחברת בין העיירה מינורי לעיירה מיורי ועוברת בין קומות של פרדסי לימונים. דרך קלאסית לאזור הזה, בנופים, בריחות ובאווירה.
דרך הלימונים היא דרך עתיקה שכולה בנויה על טהרת הפרי הצהוב ולאורך הדרך ניתן לראות חקלאים מקומיים בעת עבודתם ודוכנים קטנים וחנויות בהם ניתן לקנות מוצרים לימוניים שונים, במרכזם כמובן הלימונצ'לו המפורסם שמקורו במקום. עונת הקטיף היא בין האביב לקיץ, לא כדאי לפספס את האירוע המסורתי שחוזר בכל שנה כבר מימי רומא העתיקה.
כבר בתחילת הדרך הולכים בין הפרדסים הקטנים ומשקיפים אל הים, ובהמשך מגיעים לכפר קטן בשם טורה. עוברים אותו וממשיכים אל מיורי. מומלץ להיכנס אל הכנסייה היפהפיה הקרובה לסוף המסלול אשר משלימה את התמונה האייקונית ויוצרת מסלול אמלפיטני קלאסי. משם אפשר לחזור בדרך ממנה הגענו או לקחת אוטובוס בחזרה למינורי.
מידת קושי – קל.
סוג מסלול – הלוך חזור או חד כיווני.
משך הליכה – כשעתיים לכל כיוון.
מיקום – יציאה מהעיירה מינורי, "Santiero dei Limoni Minori" בווייז. מחנים בחניון בתשלום ומשם יש שילוט ברור.
ועכשיו אפשר לנוח…
אחרי הליכה מוצלחת מקבלים תחושת סיפוק מדהימה, וכשמחברים אותה לתחושה שמקבלים כשמגיעים לחבל הארץ היפיפה הזה כל מה שנותר לעשות הוא לחייך.
בקיצור – צאו לטייל!
