במרחק של כמה צעדים מהכיכר הידועה, Piazza Signoria, נמצאת הכנסייה הגותית אורסנמיקלה. המקום הוותיק והמיוחד עבר גלגולים רבים במהלך השנים. על אף שלא מדובר באחת מיצירות הארכיטקטורה המרשימות של האזור, המקום נושא עימו סיפור היסטורי מעניין ויוצא דופן.
אורסנמיקלה הוא שם די מוזר וארוך לכנסייה, הוא למעשה חיבור של שלוש מילים: Or–San–Michele, שעם השנים עבר גלגולים שונים והפך למילה אחת. לפי עדויות שונות, המקום ככל הנראה נוסד במאה ה-9 ושימש בתחילתו כבית משפט הפועל בתוך מנזר סנט מישל. ה-Or בשמו הוא מלשון Oratory (בית משפט).
במאה ה-13 המבנה המקורי נהרס ולקראת סוף אותה מאה החלה להיבנות במקום אכסדרה, העשויה מעץ. אכסדרת העץ נשרפה כליל בשריפה שהתחוללה באזור והמבנה נבנה בשנית לקראת סוף אותה מאה. הקומה הראשונה נבנתה כאסם ומקום סחר לתבואה כמו חיטה, שעורה וקש. אם תסתכלו היטב, תראו כי עדיין ניתן לראות לכך סימנים: נותרו מעין חלונות קטנים החצובים בקירות, דרכם היו מעבירים את התבואה. הקומה השנייה של המבנה הוקדשה לטובת משרדים והשלישית שימשה כמחסן תבואה מוניציפלי, כהכנה לתקופות מצור או רעב.
אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקשר בין המקום לכנסייה? התשובה טמונה בתמונה המפורסמת של האם המקודשת "מדונה" שניצבה על אחד הקירות במבנה. התמונה ניזוקה בשריפה שהתחוללה במקום, במאה ה-13, והצייר Bernardo Daddi הצטווה לציירה בשנית. לאורך שנים הגיעו עולי רגל אל המקום כדי לחזות בתמונה המחודשת ולהתפלל למדונה הקדושה. אסון שני הומט על האזור בשנת 1348 – המגיפה השחורה. בתקופה זו המון עולי הרגל כבר היה גדול מלהכיל, ועל כן הוחלט שהמקום יהפוך לכנסייה.
בשנת 1404 הוחלט כי על כל איגוד אמנות בפירנצה ("גילדה") יהיה להכין פסל של קדוש נוצרי מסוים, כדי לקשט את המבנה החיצוני של הכנסייה. המלאכה לא נשלמה עד סוף המאה ה-15. המשימה בוצעה על-ידי אומנים גדולים של אותה תקופה, בהם Vercocchio, Ghiberti, Donatello ו-Luca della Robbia. הפסלים שאתם רואים כיום הם ברובם העתקים של אלו המקוריים שעוצבו, את המקוריים ניתן לראות בקומות העליונות של מוזיאון אורסנמיקלה. המוזיאון ממוקם ממש מול הכנסייה.
בהגיעכם לאזור, כבר מבחוץ תוכלו להבחין כי המבנה הגדול של הכנסייה הוא אינו טיפוסי ושונה מאוד בנוף האיטלקי. הוא מורכב מ-3 קומות ומעוצב בצורה מעורבת – קירות אפורים, קצת כמו של בניין משרדים, לצד אלמנטים אלגנטיים עדינים כקשתות גותיות, חלונות מעוצבים ומרחב חיצוני עם גומחות גדולות, בהן יושבים 14 פסלים שונים של קדושים נוצריים. המראה החריג של הכנסייה מסגיר את הגלגולים שעברה כבניין משרדים, מחסן תבואה ומבנה מוניציפלי.
המרחב הפנימי של הכנסייה נושא עימו אווירה מעט קודרת ומסתורית. הקירות מקושטים במעין טרסות טלואות, בכל אחת מוצג קדוש, בדומה לפסלים שבחוץ. המיצג המרכזי בכנסייה הוא ה-tabernacle, מעין נישה מפוארת שעוצבה על-ידי Andrea di-Orcagna, המכילה תמונה שצוירה במאה ה-14 על-ידי אותו אומן שצייר את המדונה המפורסמת – Bernardo Daddi.
אם תרצו להבין לעומק את הארכיטקטורה, ההיסטוריה והיופי של הכנסייה, מומלץ לכם לבקר במוזיאון השכן (הנושא את אותו שם של הכנסייה). משם גם תוכלו לקבל תצפית מרהיבה המשקיפה על כל האזור ולחזות ביצירות המקוריות שנוצרו לכבוד הכנסייה.
הכניסה לכנסייה היא בחינם.
זמני פתיחה של הכנסייה – לאורך כל ימות השבוע, בשעות 10:00-16:50.
זמני פתיחה של המוזיאון – ימי שני בשעות 10:00-16:50 וימי שבת בשעות 10:00-12:30.
