כנסיית סן אנטוניו היא כנסיה מיוחדת עבור תושבי סורנטו. הסיבה לכך היא שמדובר בכנסיה הקרויה על שמו של פטרון העיר, הקדוש שהציל את תושביה פעמים רבות, שעשה להם נסים וסייע לעיר שוב ושוב. הכנסייה יושבת, כמובן, בכיכר שנושאת גם היא את שמו של סן אנטוניו.
מה שהופך את הבזיליקה לשווה ביקור עבור מי שהם אינם תושבי סורנטו ולא צריכים להודות לקדוש אנטוניו, היא העובדה שהבזיליקה הזאת לא מזכירה את אותן אלף כנסיות שכבר ראיתם בעבר. מה כל כך שונה בה? קודם כל המבנה עצמו, שהוקם במאה ה-11 ומעוצב באופן מעניין ומקורי במיוחד, וכמובן המוצגים הרבים שבתוכו.
קירות הכנסיה מכוסים שיש ויש בתוכה עמודים רומיים מעוטרים בפרטים רבים. בין שלל פריטי האמנות במקום אפשר למצוא ציורים מתקופת ימי הביניים עם גוונים אפלוליים ברוח התקופה ועוד יצירות של אמנים מקומיים מוכרים שמתארים את ההיסטוריה המפוארת של סורנטו ואת קורותיו של הקדוש אנטוניו. במקום אפשר לראות גם פסלים שפוסלו על ידי מיטב האמנים של כל תקופה – ובכנסיה ותיקה כזאת, מדובר בהרבה תקופות, שלכל אחת הסגנון שלה. למעשה, הכנסיה הזאת היא מוזיאון אמנות מכובד מאד שמסתתר בתוך כנסיה לא גדולה במיוחד בסורנטו.
יש במקום גם מוצגים שהם למעשה מתנות שהביאו מלחים ששרדו את טביעת ספינתם ורצו להוקיר תודה לקדוש שהציל אותם. ואם תסתכלו טוב, תוכלו גם לראות בלובי הכניסה לבזיליקה צלעות של לוויתן. איך הגיע לוויתן לכנסיה? זאת שאלה נהדרת והתשובה אליה די ברורה מאליה – אם שואלים את תושבי העיר. הפטרון אנטוניו ביצע נסים רבים ועזר לתושבי סורנטו שוב ושוב. באחד המקרים, לוויתן בלע ילד קטן. אנטוניו כמובן לא היסס, חילץ את הילד מבין מלתעותיו של הלוויתן והשיב אותו לחוף מבטחים. העצמות, לפי האגדה, שייכות ללוויתן הרעב ההוא. כמובן שעד היום יש מי שמאמינים שהגעה לכנסייתו של אנטוניו הקדוש תביא להם נסים ובריאות.
ועוד משהו קטן אבל חשוב: זה נכון שחם בדרום איטליה והחום מכה ללא רחמים, אבל חשוב לזכור שהכנסיה היא אתר דתי ולהתלבש בהתאם – בלי גופיות או לבוש חשוף מדי.
